צו פיצוי נפגעי אסון טבע (פיצוי בשל נזקים לתשתיות לחקלאות) (קביעת תשתית לחקלאות שלא ניתן לבטחה בהסדר ביטוח נאות)
צו פיצוי נפגעי אסון טבע (פיצוי בשל נזקים לתשתיות לחקלאות) (קביעת תשתית לחקלאות שלא ניתן לבטחה בהסדר ביטוח נאות) מתוך 
צו פיצוי נפגעי אסון טבע (פיצוי בשל נזקים לתשתיות לחקלאות) (קביעת תשתית לחקלאות שלא ניתן לבטחה בהסדר ביטוח נאות), התש״ע–2010
ק״ת תש״ע, 1380.
בתוקף סמכותנו לפי ההגדרה ”תשתית לחקלאות“ שבסעיף 1 לחוק פיצוי נפגעי אסון טבע (פיצוי בשל נזקים לתשתיות לחקלאות), התשמ״ט–1989 (להלן – החוק), ולאחר התייעצות עם הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות בע״מ, אנו מצווים לאמור:
הגדרות
בצו זה –
”מאגר גיא“ – מיתקן המשמש לאגירת מים וממוקם באפיק הנחל;
”מנהל הרשות הממשלתית“ – מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב שמונה לפי סעיף 124יט לחוק המים, התשי״ט–1959 (להלן – חוק המים);
”רשות ניקוז“ – כמשמעותה בסעיף 11 לחוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות, התשי״ח–1957.
תשתית לחקלאות
תשתית לחקלאות תכלול את הנכסים האלה:
(1)
קרקע המיועדת לחקלאות לפי דין ונעשה בה, סמוך למועד קרות הנזק, שימוש חקלאי בפועל (להלן – קרקע חקלאית);
(2)
דרך גישה לקרקע חקלאית למעט דרך שמצויה בתוך שטח יישוב ולמעט דרך ששיקומה הוא באחריות החברה הלאומית לדרכים בישראל בע״מ; לעניין זה, ”שטח יישוב“ – כפי שנקבע על ידי מינהל מקרקעי ישראל או המינהל האזרחי, באזורים שבהם הוא פועל;
(3)
מובל לניקוז מי גשמים בקרקע חקלאית, ששיקומו אינו באחריות רשות ניקוז לפי דין;
(4)
מאגר המיועד להפקת או להספקת מים לחקלאות, למעט מאגר גיא, ובלבד שהוקם כדין ושההפקה או ההספקה כאמור, לפי העניין, נעשות כדין;
(5)
סוללת עפר של בריכה שעיקר שימושה לגידול דגים, ובלבד שהסוללה הוקמה כדין והוכח להנחת דעתה של הוועדה, כהגדרתה בתקנות פיצוי נפגעי אסון טבע (קביעת זכאות לפיצויים ושיעורם), התשנ״ב–1991, שהיא תוחזקה כראוי סמוך למועד קרות הנזק;
(6)
פיר באר המשמשת להספקת מים לחקלאות, על פי רישיון הפקה ממנהל הרשות הממשלתית.
י״ט בתמוז התש״ע (1 ביולי 2010)
- יובל שטייניץ
שר האוצר - שלום שמחון
שר החקלאות ופיתוח הכפר
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.