צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (סימון מוצרים) מתוך 
צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (סימון מוצרים), תש״י–1950
צו בדבר סימון מוצרים
ק״ת תש״י, 529; תשט״ז, 898; תשי״ח, 860, 1056; תשי״ט, 740; תש״ך, 98, 192, 815, 1333; תשכ״ג, 1122, 1567; תשכ״ד, 511, 1031; תשכ״ו, 461; תשכ״ח, 703; תש״ל, 1085; תשל״א, 576, 678; תשל״ב, 1297; תשל״ד, 725, 958, 1008, 1276, 1186; תשל״ה, 878, 1007; תשל״ז, 2053, 2366; תשמ״ג, 1075.
פירושים [תיקון: תשי״ח־2, תשי״ט, תש״ך־4, תשכ״ג, תשכ״ג־2, תשכ״ד־2, תשכ״ו, תשל״ד]
בצו זה –
”יצרן“ פירושו – אדם העוסק בין בעצמו ובין בידי אחרים בייצור תעשייתי של מצרך, או אדם העוסק בעבודה תעשייתית מן העבודות הדרושות לתהליך הייצור או לשם שינוי צורתו, טיבו או איכותו של מצרך, וכן אדם העוסק באריזתו או במזיגתו של מצרך במיכל;
”מיכל“ כולל פחית, פח, קופסה, שק, שקיק, בקבוק, צנצנת, שפופרת, ארגז, אריזה, עטיפה או בית קיבול סגור;
”מוצר“ פירושו – מצרך שיוצר, שנארז או שנמזג במיכל על ידי יצרן, לרבות מצרך כאמור שיובא;
”מוצר־בשר“ פירושו – מוצר שחומר היסוד העיקרי שלו הוא בשר וכולל נקניק, נקניקיות, בשר מעושן, משומר ושומן בשר מעובד;
”מצרך“ פירושו – אחד המצרכים המפורטים
בתוספת הראשונה או כל מצרך מזון שלא פורט
באותה התוספת.
הסדרת ההעברה [תיקון: תשכ״ג־2, תשכ״ד־2, תשל״א, תשל״ד־5, תשל״ה־2]
(א)
לא יעביר אדם לאחר לשם עסק בשום דרך מדרכי ההעברה את הבעלות על מוצר או את ההחזקה בו, לא יקבלו ולא יחזיקו כאמור אלא אם המוצר סומן על ידי הטבעה או הדפסה על המיכל או הדבקת תווית עליו, המכילה את תיאור המוצר וסימונו לפי צו זה.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א) רשאי מנהל חטיבת המזון במשרד המסחר והתעשיה, להתיר בתנאים שקבע בהיתר, העברתו של מוצר שנועד להיות מוגש בבית הארחה כחלק מארוחה וכן את קבלתו והחזקתו של מוצר כאמור, ללא סימון לפי צו זה.
תיאור וסימון המוצר [תיקון: תשי״ח־2, תשכ״ד, תשכ״ח, תשל״ד, תשל״ה]
(א)
כל מוצר יסומן ויתואר כפי שנקבע
בתוספת השניה.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א),
ובסעיף 3 לתוספת השניה, מותר לציין על המיכל את שמו של אדם אחר ומענו, בנוסף על, או במקום, שם יצרן המוצר ומענו, אם נתקיימו שנים אלה:
(1)
מנהל חטיבת המזון (להלן – המנהל), התיר בכתב ציון כאמור ובעל ההיתר ממלא אחר תנאי ההיתר;
(2)
בעל ההיתר נקט בכל האמצעים, לרבות בקורת מתמדת על ייצור המוצר, אריזתו, משקלו, סימונו, שיווקו, הובלתו ואחסנתו – להבטחת קיומו של כל דין.
(ג)
מתן היתר לפי צו זה, סירוב לתתו, קביעת תנאי נתינתו וביטולו מסורים לשיקול דעתו של המנהל.
תבואות
לא ימכור אדם, ולא יציע ולא יסכים למכור, ולא יחזיק אדם – פרט לחקלאי בתוצרתו שבמשקו – למכירה תבואה בשק, אלא אם כן מחוברים לשק תו או הטבעה המציינים את –
(א)
מין התבואה,
(ב)
שם היצרן, ובתבואת יבוא – שם היבואן,
(ג)
תאריך הייצור, ובתבואת יבוא – תאריך היבוא,
אולם הוראות סעיף זה אינן חלות על מכירה קמעונית בכמות שאינה עולה על 10 קילוגרם.
סימון ביצי יבוא [תיקון: תש״ל]
לא ייבא אדם לישראל, ולא ימכור, לא יציע למכירה, לא יקבל ולא יחזיק ביצים מיובאות בקליפתן, אלא אם שם הארץ שממנה יובאו סומן עליהן בדיו שאינו ניתן להימחק ובאותיות לטיניות שגבהן אינו פחות משני מילימטרים.
אורזים [תיקון: תשי״ח־2]
אדם העוסק באריזת מצרך יגיש למנהל במשרדו הראשי, תוך 30 יום מיום פרסום צו זה, דין וחשבון שיכיל את המצרכים שהוא אורז וכן את המחיר הסיטוני ואת המחיר הקמעוני של כל מצרך במיכל.
הדבקת סימן
לא ידפיס אדם – מלבד היצרן או היבואן של אותו מוצר – כל דפוס על מיכל המכיל מוצר ולא ידביק ולא יחבר, ולא יצרף אליו תוית, הטבעה או סימן אחר.
סימן מזוייף [תיקון: תשכ״ג־2]
(א)
לא ידפיס אדם על מיכל המכיל מוצר כל דפוס, סימן, הטבעה או ציור, לא ידביקם כאמור ולא יצרף עליו כל תווית המכילה תיאור, ציון, תמונה או סימן שהם מזוייפים, מטעים או בלתי נכונים.
(ב)
יצרן האורז מחדש מצרך תיחשב לו כהגנה טובה, אם יוכיח שאסף את כל הפרטים הדרושים, ונקט בכל אמצעי הזהירות המתקבלים על הדעת, לשם בחינת האמיתות של כל פרט כזה לפני שהדפיסו או הטביעו על המיכל או על התוית המחוברת לו, ושלא ידע, ולא יכול היה לדעת אחרי חקירה ודרישה המתקבלת על הדעת, שתיאור המצרך או אחד מפרטיו הוא מזוייף, מטעה או בלתי נכון.
הסרת סימני תיאור
לא ישנה אדם, פרט לצרכן, ולא יחליף, ולא ישחית, ולא יקלקל, ולא יסיר, ולא ימחוק כל הדפסה, תוית או פרט המצויים על מיכל.
איסור מכירה בלי תוית [תיקון: תשכ״ג־2]
(א)
לא ימכור אדם ולא יחזיק למכירה ולא יקנה אדם, פרט לצרכן, ולא יציע ולא יסכים שימכרו לו מוצר במיכל שבו נארז, נמזג או הונח המוצר על ידי יצרן או יבואן, אלא אם יש על המיכל הטבעה, הדפסה או תוית המכילות תיאור נכון ובלתי מטעה של המוצר לפי צו זה.
(ב)
אדם הנאשם בעבירה על הוראות סעיף זה תיחשב לו כהגנה טובה, אם יוכיח שההדפסה או התוית הדרושה היו על המיכל בעת קניית המוצר ושלא ידע, ולא יכול היה לדעת אחרי חקירה ודרישה המתקבלת על הדעת, שתיאור המוצר או אחד מפרטיו הוא מזוייף, מטעה או בלתי נכון.
החזקה למכירה
אדם המחזיק מוצר במקום עסקו או באחד ממקומות עסקו, או בכמות או במסיבות שאינן שכיחות בשימוש לצורך עצמו – רואים אותו כמחזיקו למכירה, אם לא הוכיח את ההיפך.
[תיקון: תשי״ח־2, תשכ״ד־2]
חלות
האמור בצו זה אינו בא למעט מכוחם של כל פקודה, צו או תקנות הנוגעים לסימון מוצרים.
ביטול
צווים אלה בטלים –
(א)
צו הפיקוח על המזונות (קמח) (סימון בתוית), 1946.
(ב)
צו הפיקוח על המזונות (נקניקים ומוצרי בשר), 1944.
תחילת תוקף
תקפו של צו זה לגבי הוצאה למכירה של מוצרים במיכל על ידי יצרן, או יבואן, או לגבי מצרכים הנמצאים ביום פרסום צו זה ברשומות, במלאי של סוחר, הוא מיום י״ג בניסן תש״י (31 במרס 1950).
אי תחולה [תיקון: תשמ״ג]
אין הוראות צו זה חלות על מזון ארוז מראש המיועד למכירה קמעונית כמפורט בתקן ישראלי ת״י 1145 – תמוז התשמ״ב (יולי 1982) – סימון מזון ארוז מראש.
השם
לצו זה ייקרא ”צו סימון מוצרים, תש״י–1950“.
[תיקון: תשל״ד]
אבקת ביצים
אבקת חלב מכל הסוגים
אבקת כביסה על בסיס סבון, על בסיס חומר סינתטי או על בסיס תערובת של סבון וחומר סינתטי
אבקה לניקוי כלים ורצפות על כל צורותיה וכל חומר המשמש לכביסה או לניקוי המכיל חומר מוריד מתח
אגוזים מכל המינים, לרבות בוטנים
אורז בכל צורותיו
אטריות, ומוצרי בצק אחרים מכל המינים
בורגול
ביסקויטים וופלים מכל המינים לרבות גביעים לגלידה וכד׳
ביצים
בצל ושום
בקיה
בקר לרבות תואים וכל בעל חיים העשוי לשמש מזון לאדם
בשר מכל המינים לרבות בשר טרי, משומר, מקורר, קפוא ונקניק ונקנקיות מבשר כזה
גבינות מכל המינים
גלוקוזה
גלידה
גפת
גריסים מכל המינים
דבלות, רקיקים וקמח של זרעוני שמן
דבש מכל המינים
דגים מכל המינים לרבות דגים חיים, טריים, כבושים, מיובשים, מעושנים, משומרים, קפואים ומלוחים
זיתים מכל המינים
זרעוני שמן
חומוס
חומץ
חומצות שומניות
חלב טרי ומשומר מכל המינים
חלבה
חמאה, מרגרינה, תחליפים אחרים של חמאה ושמני מאכל מכל הסוגים ובכל הצורות
חמרי גלם מכל המינים לייצור מזונות
חמרי גלם מכל המינים לייצור שמני מאכל, סבון וצבעים
חציר
חרובים
חמרים חלבוניים מן הצומח או מן החי דמויי בשר או דמויי כל מצרך מזון אחר
טחינה
יבול חקלאי מכל המינים ובכלל זה ירקות ופירות
ירקות ופירות, משומרים ומיובשים מכל המינים
כוהל
כוספות מכל המינים
לחם וכל מיני מאפה
לציתין
לתת מכל המינים
מיונית
מי סודה
מלטה
ממתקים ומיני מתיקה
מספוא מכל המינים
מצות ומציות
מצרכי מזון משומרים מכל המינים בכלי קיבול מכל הסוגים
משקאות אלכוהוליים מכל המינים
משקאות קלים עם או בלי תוספת מים מינרליים
סבון על כל צורותיו
סובין
סוכר
סולת
סירופים מכל המינים
סכרין
עולש
עופות לרבות אפרוחים ופרגיות בין שהם חיים, שחוטים, משומרים, מקוררים או קפואים
עמילן
פודינג ואבקת פודינג
פולי קקאו, חמאת קקאו, אבקת קקאו
צאן (עזים וכבשים)
צנימים
קווקר
קורנפלאור
קטניות מכל המינים לרבות עדשים, פולים, שעועית, אפונה
קליפות תפוחי זהב
קמח דגים
קמח חצירים לרבות אספסת
קמח בשר
קמח מכל המינים
קפה ותחליפי קפה מכל המינים
קש
ריבות וממרחים מתוקים מכל המינים
שומנים מכל המינים כולל חלב
שומשומים
שוקולדה מכל המינים לרבות ממרחי שוקולד וקאקאו
שמני מאכל מכל המינים ובכל הצורות
שמנים של זרעוני פשתן
שמן דגים
שקדים
שמרים
תה
תבואות מכל המינים לרבות דגים תבלינים כולל פלפל, מלח וכד׳
תבן
תוצרת חלב מכל המינים
תמציות מרקים, מרקים מיובשים ומשומרים, תפוחי אדמה טריים, מטוגנים, קפואים ומשומרים בכל צורה שהיא.
[תיקון: תשל״ד]
תיאור המוצר [תיקון: תשכ״ד־2, תשל״ב]
תיאור המוצר יכיל את –
(א)
שם המוצר;
(ב)
במוצר מתוצרת הארץ – שם היצרן ומענו;
במוצר מיובא – שם היבואן שייבאו ומענו;
(ג)
פירוט חמרי היסוד מהם מורכב המוצר;
(ד)
כמות המוצר במיכל.
ציון כמות המוצר [תיקון: תשט״ז, תשכ״ד־2]
כמות המוצר במיכל תצויין –
(1)
אם הוא מוצק, בקילוגרמים על מכפלותיהם וחילוקיהם העשרוניים;
(2)
אם הוא נוזל, בליטרים על מכפלותיהם וחילוקיהם העשרוניים.
שם המוצר
שם המוצר יתאר תיאור אמיתי את מהותו של המוצר, ואם היה המוצר חיקוי של אחר – את שם המוצר המחוקה.
שם ומען היצרן [תיקון: תשכ״ד־2]
שמו ומענו של היצרן יציינו את שמו האמיתי ואת מענו של בעל המפעל שבו יוצר המוצר, ואם המוצר נארז מחדש בישראל – את שמו ואת מענו של בעל המפעל שבו נארז המוצר, ואם יוצר מחוץ לישראל – את שם ארץ הייצור.
פירוט חמרי היסוד [תיקון: תשי״ח־2]
(א)
פירוט חמרי היסוד שמהם מורכב המוצר יכיל את שמו המקובל והרגיל של כל חומר טבעי, סינתטי, אורגני, אנאורגני, חימי או כל חומר אחר, ובכלל כל חומר הנותן צבע, טעם או ריח והוא כלול במוצר.
(ב)
פירוט חמרי היסוד ייעשה לפי סדר חשיבותם היחסית, או לפי הכמות או המשקל של כל חומר כזה שבמוצר ולפי האחוזים של כל חומר כזה, אם המנהל או אדם שהורשה על ידיו לכך הורה בצו, הודעה או הוראה כללית או מיוחדת, הן ביחס ליצרן והן ביחס למוצר, שתיאור המוצר יכיל גם את פירוט הכמות היחסית של כל חומר יסוד במוצר באחוזים.
(ג)
כל חומר יסוד, פרט לתבלינים ולתמציתים ארומטיים, יפורש בשמו הספציפי.
(ד)
היה חומר היסוד שבמוצר מורכב משני חמרי יסוד או יותר, יפורשו כולם ליד אותו חומר היסוד או מתחתיו.
(ה)
חומר יסוד שהשתמשו בו תוך תהליך הייצור, ונשלל או נעלם מהמוצר בעת הוצאתו למכירה – יפורש.
(ו)
לא יתואר מוצר כמתאים במיוחד לצרכי דיאטה או כבעל ויטמין או בעל ערך תזונתי מיוחד, אלא אם הוא כולל למעשה את הסגולות הדרושות בהתאם לתיאור ואם ההטבעה, ההדפסה או התוית שעל המיכל כוללת את פירוט החמרים ואת כמותם היחסית באחוזים.
כמות המוצר [תיקון: תשכ״ד־2, תשמ״ג]
(א)
בציון כמות המוצר תפורש הכמות נטו שבמיכל.
(ב)
(1)
הכמות תצויין ביחידות או במשקל או במידת נפח סטנדרטית לפי
פקודת המשקלות והמידות, 1947, שבהם נהוג ומקובל לציין כמותו של אותו מוצר מסויים ולא תכלול את משקל המיכל או האריזה או העטיפה.
(2)
(בוטלה).
(ג)
לא היה בציון היחידות כדי לתאר במידה מספקת את כמות המוצר במיכל יוסיפו על הציון גם את יחידות המשקל או הנפח.
(ד)
בציון יחידות המשקל או הנפח של המוצר, יפורש קודם מספר היחידות הגדולות ואחריו מספר היחידות הקטנות. שבר עשרוני יושלם עד שתי ספרות בלבד.
(ה)
היה המוצר עשוי בתנאי מסחר או שיווק רגילים לפחות במשקלו בגלל החסנתו או הצגתו למכירה – תצויין הכמות הפחותה ביותר שיש לשערה. הוראה זו לא תחול על מוצר מזון ארוז מראש כמפורט בתקן ישראלי ת״י 1059 – שבט התש״ם (ינואר 1980) – סבולת המשקל וסבולת הנפח של מוצרי מזון ארוזים מראש.
סימון מוצרים [תיקון: תשכ״ג־2, תשל״ד]
(א)
תיאור המוצר יצויין על ידי הטבעה או הדפסה על המיכל או על התוית המודבקת, המחוברת, המצורפת או הקשורה למיכל בצורה שאין להורידה בקלות.
(ב)
כל מלה, ציון או פרט שעל מיכל המוצר יירשמו בבהירות, באותיות לא קטנות ולא צפופות מדי, בחלק המיכל או התוית, המוצג כרגיל לעין הקונה ובאופן שיקל על כל אדם לקראם ולהבינם.
(ג)
ההדפסה או התוית יהיו בגודל שיש בו כדי להכיל את כל הפרטים הדרושים ולא יפורסם באותו מקום שום דבר אחר.
(ד)
תיאור המוצר לפי
סעיף 1 לתוספת זו יהיה בעברית ובנוסף לתיאור בעברית מותר שיהיה גם תיאור בלועזית. סומן המוצר בפרטים נוספים בלועזית, יצויינו פרטים אלה גם בעברית. סומן המוצר גם בלועזית, לא יהיו האותיות הלועזיות, בהן צויין פרט מסויים, גדולות מהאותיות העבריות בהן צויין אותו פרט.
סייג לגבי מוצר מיובא [תיקון: תשכ״ד־2, תשל״ד, תשל״ז, תשל״ז־2]
הוראות
סעיף 6(ד) לתוספת לא יחולו על מוצר מיובא שתיאור
ו לפי
סעיף 1 לתוספת הוא בעברית בלבד.
סימון מוצר מיובא לאירוע מיוחד [תיקון: תשל״ה־2]
מנהל חטיבת המזון במשרד המסחר והתעשיה רשאי לפטור יבואן מחובת הסימון בעברית לפי הוראות
תוספת זו, אם המוצר המיובא נועד לשיווק בתערוכה או באירוע מיוחד אחר והוא נושא תווית בעברית, ברוחב 2.5 ס״מ ובאורך 3.5 ס״מ לפחות, אשר עליה צוינו שם ותאריך האירוע ושם מארגן האירוע, ובלבד שמתקיימים תנאים נוספים אלה:
(1)
שיווקו של המוצר במסגרת האירוע מוגבל לחודש ימים ומרוכז במקום אחד, לפי בחירת המארגן בהודעה מוקדמת, בערים ירושלים, תל־אביב, חיפה ובאר־שבע, או בחלק מהן;
(2)
המוצר מסומן בלועזית והסימון הלועזי מכיל את הפרטים הנדרשים לפי
תוספת זו או לפי
ה־”Codex Alimentarius“.
תיאור מוצרי בשר [תיקון: תשי״ח]
תיאור מוצר בשר יכיל את כינויו של המוצר, את שמם של בעלי החיים שמבשרם יוצר, את שמו ואת כתבתו של היצרן ואת המלה ”כשר“, אם יש בידי היצרן תעודה מטעם הרבנות הראשית לכנסת ישראל או את המלה ”טרף“, באין תעודה כזאת בידו.
סימון מוצרי בשר [תיקון: תש״ך־3]
(א)
לסימון מוצרי בשר, למעט נקניק ונקניקיות, יחובר לכל קצה של המוצר פתק הכולל את תיאור המוצר.
(ב)
(בוטל).
(ג)
(בוטל).
[תיקון: תש״ך, תש״ך־2]
תיאור מוצרי דגים [תיקון: תשל״ד־3]
תיאור מוצרי דגים יכיל את כינויו של המוצר, את שם הדג שממנו יוצר, את שמו ואת מענו של היצרן, או את שמו ואת מענו של היבואן אם המוצר מיובא, ואת המלה ”כשר“ אם יש בידי היצרן או בידי היבואן תעודה מטעם הרבנות הראשית לישראל, או את המלים ”לא כשר“ באין תעודה כזאת בידי היצרן או היבואן.
ב׳ בכסלו תש״י (23 בנובמבר 1949)
- א. הלוי
המפקח על המזונות
רשות מפקחת
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.