חלק מפרויקט ספר החוקים הפתוח

צו מס הכנסה (קביעת תשלומים בעד שירותים או נכסים כהכנסה)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
צו מס הכנסה (קביעת תשלומים בעד שירותים או נכסים כהכנסה) מתוך ספר החוקים הפתוח

צו מס הכנסה (קביעת תשלומים בעד שירותים או נכסים כהכנסה), תשל״ז–1977


ק״ת תשל״ז, 1384; תשל״ח, 329, 454; תשל״ט, 1432; תש״ם, 1102; תשמ״א, 169, 726; תשמ״ב, 954; תשמ״ג, 1067; תשמ״ד, 1290; תשמ״ה, 491; תשמ״ו 283; תשמ״ז, 217; תשמ״ח, 319; תשמ״ט, 202; תש״ן, 258; תשנ״א, 396; תשנ״ב, 632, 633; תשנ״ג, 270; תשנ״ד, 496; תשנ״ה, 443; תשנ״ו, 382; (תשנ״ז, 299; תשנ״ח, 382; תשנ״ט, 294; תש״ס, 410; תשס״א, 628; תשס״ב, 349; תשס״ג, 528; תשס״ד, 234; תשס״ה, 319; תשס״ו, 141; תשס״ז, 426; תשס״ח, 404; תש״ע, 402; תשע״א, 1389; תשע״ב, 797; תשע״ג, 780; תשע״ו, 745; תשע״ז, 473, 692; תש״ף, 468.


בתוקף סמכותי לפי סעיף 164 לפקודת מס הכנסה (להלן – הפקודה), ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מצווה לאמור:


הגדרות [תיקון: תשל״ח, תשל״ח־2, תשל״ט, תש״ם, תשמ״א, תשמ״א־2, תשמ״ב, תשמ״ג, תשנ״ב, תש״ס, תשס״ב]
בצו זה –
”תשלומים בעד שירותים או נכסים“ – סכומים המשתלמים על ידי המדינה, רשות מקומית, איגוד ערים, מועצה דתית, הסוכנות היהודית לארץ ישראל, ההסתדרות הציונית העולמית, קרן קיימת לישראל, קרן היסוד – המגבית המאוחדת לישראל, בנק ישראל, מבקר המדינה, המוסד לביטוח לאומי, רשות הנמלים, רשות השידור, רשות שדות התעופה, שירות התעסוקה, האפוטרופוס הכללי, חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית כמשמעותן בחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975, חברה החייבת בחובת ניהול מערכת חשבונות כפולה או חברה או חברת בת שמחזור עסקיהן ביחד, או של כל אחת מהן לחוד, עלה על הסכום הנקוב לגבי שנת מס פלונית כמפורט בתוספת א׳, למעט חברת־בת שמחזור עסקיה לא עלה על הסכום הנקוב לגבי אותה שנת מס פלונית כמפורט בתוספת ב׳, מי שחייב בחובת ניהול מערכת חשבונות כפולה או מי שמחזור עסקיו בשנת המס 1988 או לאחר מכן עלה על הסכום הנקוב בתוספת א׳, שותפות שאחד או יותר מהשותפים בה הוא חבר־בני־אדם החייב בניכוי במקור לפי צו זה, מוסד כספי כמשמעותו בחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975 (להלן – חוק מס ערך מוסף), בית חולים, קופת חולים, מוסד להשכלה גבוהה, חבר־בני־אדם שקיבל מהמדינה או מרשות מקומית זכות לחיפוש, הפקה, עיבוד, הספקה והובלה של מחצבים, נפט, מים או חשמל, ואשר עיקר עסקו בפעולות אלה ומי שקיבל זכות מחבר־בני־אדם כאמור לעשיית הפעולות האמורות ועיקר עסקו בכך, או מי שרשאי לארגן או לערוך הגרלה או הימור ועיקר עסקו בכך, בעד שירותים, בעד נכסים או בעד שירותים ונכסים, בין במישרין ובין בעקיפין, בין בתשלום חד־פעמי ובין בשיעורים, בין על חשבונם הם ובין מטעמו או על חשבונו של אדם אחר, והכל בין בכסף בין בשווה כסף, לרבות סכומים המהווים החזר הוצאות לרבות מס ערך מוסף על פי חוק מס ערך מוסף, למעט השתכרות או ריווח כמפורט בסעיף 2(8) לפקודה, למעט תשלומים שעליהם חלה חובת הניכוי במקור לפי דין אחר ולמעט תשלומים ששילם יחיד שלגביהם לא חלה חובת רישום בספרי העסק שלו;
”איגוד ערים“ – כמשמעותו בסעיף 1 לחוק איגודי ערים, תשט״ו–1955;
”בית חולים“ – כמשמעותו בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940, למעט בית חולים פרטי;
”מוסד להשכלה גבוהה“ – מוסד שהוכר כמוסד להשכלה גבוהה לפי סעיף 13 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, תשי״ח–1958;
”מוסד ציבורי“ – כהגדרתו בסעיף 9(2) לפקודה;
”מחזור“ – סכום המכירות וסכום התמורה בעד שירותים, כולל מסים עקיפים לרבות תקבולים שהתקבלו בשביל אדם אחר, ואולם –
(1)
לגבי יחיד, שותפות של יחידים ומוסד ציבורי, לא יובאו בחשבון תקבולים שפקיד השומה אישר, בכתב, כי הם הכנסה חד פעמית בידי המקבל;
(2)
לגבי עורך דין, לא יובאו בחשבון סכומים שקיבל כפקדונות, ובלבד שסכומים אלה רשומים בספרי העסק כפקדונות ומופקדים בחשבון בנק נפרד שבו מופקדים רק כספי פקדונות;
(3)
לגבי מוסד ציבורי, יראו כמחזור את סך כל התקבולים שקיבל, בכפוף לאמור בפסקה (1);
”חברת בת“ – חברה שחברה אחרת מחזיקה ב־50% או יותר מערך הנקוב של הון המניות המוצא שלה או מכוח ההצבעה שבה או רשאית למנות מחצית או יותר מהמנהלים או את המנהל הכללי שלה;
”מחצבים“ – חמרים בעלי ערך כלכלי שהם חלק מקליפת האדמה או שמוצאם הטבעי הוא מקליפת האדמה, או מים המלח, למעט אבן, צפחה, שחם, צור, שיש, חלמיש, גיר, חצץ, חול, חמר וגבס;
”נכס“ – כל רכוש בין מקרקעין ובין מטלטלין, וכן כל זכות או טובת הנאה ראויות או מוחזקות;
”נפט“ – כמשמעותו בחוק הנפט, תשי״ב–1952;
”חובת ניהול מערכת חשבונות כפולה“ – חובה לנהל מערכת חשבונות לפי שיטת החשבונאות הכפולה, כפי שנקבעה בהוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות) (מס׳ 2), התשל״ג–1973 או בהוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות על ידי מוסד), התשנ״ב–1992.
קביעת תשלומים בעד שירותים או נכסים כהכנסה [תיקון: תשל״ט, תש״ם]
(א)
תשלומים בעד שירותים או נכסים יהיו הכנסה לענין סעיף 164 לפקודה.
(ב)
(בוטל).
סייג [תיקון: תשנ״ב, תש״ס, תשס״ב, תשע״ז־2]
על אף האמור בהגדרת ”תשלומים בעד שירותים או נכסים“, לא יראו כתשלומים בעד שירותים או נכסים –
(1)
תשלומים שמשלמים יחיד, שותפות של יחידים, או חברה שאינה חברת אם או חברת בת, אם בכל אחת משלוש שנות המס שקדמו לשנת המס שלפני שנת המס שבה משתלם התשלום לא עלה מחזור עסקיהם על הסכום הנקוב בתוספת א׳ ושלא היו חייבים בחובת ניהול מערכת חשבונות כפולה;
(2)
תשלומים שמשלמת חברה שהיא חברת אם או חברת בת, אם בכל אחת משלוש שנות המס שקדמו לשנת המס שלפני שנת המס שבה משתלם התשלום, לא עלה מחזור העסקים של חברת האם יחד עם כל חברות הבת שלה, או של חברת הבת יחד עם חברת האם שלה, לפי הענין, על הסכום הנקוב בתוספת א׳ ושלא היתה חייבת בחובת ניהול מערכת חשבונות כפולה;
(3)
תשלומים שמשלם מוסד ציבורי, אם בכל אחת משלוש שנות המס שקדמו לשנת המס שלפני שנת המס שבה משתלם התשלום, לא עלה מחזור עסקיו על הסכום הנקוב בתוספת ג׳ אלא אם כן העסיק בכל אחת משנות המס כאמור, למעלה מ־10 מועסקים;
(4)
תשלום שמשלם רוכש זכות במקרקעין תמורת הזכות האמורה, אם יעביר הרוכש למנהל, כהגדרתו בחוק מיסוי מקרקעין, תשלום על חשבון המס שהמוכר חייב בו, לפי הוראות סעיף 15 לחוק האמור עד המועד הקבוע לתשלום המקדמה לפי סעיף 15(ג) או (ג1) לחוק האמור, או עד למועד מתן ההחלטה בבקשה להקטנת סכום המקדמה לפי סעיף 15(ה) או (ו) לחוק האמור, לפי העניין, לפי המאוחר; לעניין פסקה זו, ”תשלום“ – לרבות אם לא ישולם תשלום בפועל בשל הקטנת שיעור המקדמה בהתאם להוראות סעיף 15(ה) או (ו) לחוק האמור, לפי העניין.
ביטול
צו מס הכנסה (קביעת תשלומים בעד שירותים או טובין כהכנסה), תש״ל–1970 – בטל.
השם
לצו זה ייקרא ”צו מס הכנסה (קביעת תשלומים בעד שירותים או נכסים כהכנסה), תשל״ז–1977“.
[תיקון: תשמ״ג]

תוספת א׳

[תיקון: תשמ״ד, תשמ״ה, תשמ״ו, תשמ״ז, תשמ״ח, תשמ״ט, תש״ן, תשנ״א, תשנ״ב־2, תשנ״ג, תשנ״ד, תשנ״ה, תשנ״ו, תשנ״ז, תשנ״ח, תשנ״ט, תש״ס, תשס״א, תשס״ב, תשס״ג, תשס״ד, תשס״ה, תשס״ו, תשס״ז, תשס״ח, תש״ע, תשע״א, תשע״ב, תשע״ג, תשע״ו, תשע״ז, תש״ף]
השנההמחזור בשקלים
197810,000,000
197910,000,000
198010,000,000
198120,000,000
198250,000,000
1983150,000,000
1984500,000,000
השנההמחזור בשקלים חדשים
19851,000,000
1986900,000
19871,400,000
19881,700,000
19892,000,000
19902,500,000
19912,700,000
19923,000,000
19933,300,000
19943,600,000
19954,000,000
19963,600,000
19973,700,000
19983,900,000
19994,000,000
20004,100,000
20014,300,000
20024,300,000
20034,300,000
20044,300,000
20054,400,000
20064,500,000
20074,700,000
20084,900,000
20095,000,000
20105,100,000
20115,200,000
20125,300,000
20135,300,000
20145,300,000
20155,200,000
20165,200,000
20175,300,000
20185,300,000
[תיקון: תשמ״ג]

תוספת ב׳

[תיקון: תשמ״ד, תשמ״ה, תשמ״ו, תשמ״ז, תשמ״ח, תשמ״ט, תש״ן, תשנ״א, תשנ״ב־2, תשנ״ג, תשנ״ד, תשנ״ה, תשנ״ו, תשנ״ז, תשנ״ח, תשנ״ט, תש״ס, תשס״א, תשס״ב, תשס״ג, תשס״ד, תשס״ה, תשס״ו, תשס״ז, תשס״ח, תש״ע, תשע״א, תשע״ב, תשע״ג, תשע״ו, תשע״ז, תש״ף]
השנההמחזור בשקלים
19782,000,000
19792,000,000
19802,000,000
19814,000,000
198210,000,000
198330,000,000
1984100,000,000
השנההמחזור בשקלים חדשים
1985200,000
1986170,000
1987260,000
1988300,000
1989350,000
1990500,000
1991540,000
1992600,000
1993660,000
1994710,000
1995800,000
1996710,000
1997730,000
1998780,000
1999790,000
2000800,000
2001850,000
2002840,000
2003840,000
2004860,000
2005880,000
2006890,000
2007930,000
2008960,000
2009980,000
20101,010,000
20111,030,000
20121,040,000
20131,040,000
20141,040,000
20151,030,000
20161,030,000
20171,040,000
20181,050,000
[תיקון: תשס״ב]

תוספת ג׳

[תיקון: תשס״ג, תשס״ד, תשס״ה, תשס״ו, תשס״ז, תשס״ח, תש״ע, תשע״א, תשע״ב, תשע״ג, תשע״ו, תשע״ז, תש״ף]
השנההמחזור בשקלים חדשים
20002,500,000
20012,700,000
20022,600,000
20032,600,000
20042,700,000
20052,700,000
20062,800,000
20072,900,000
20083,000,000
20093,100,000
20103,200,000
20113,200,000
20123,300,000
20133,300,000
20143,300,000
20153,200,000
20163,200,000
20173,300,000
20183,300,000


י״ב בניסן תשל״ז (31 במרס 1977)
  • יהושע רבינוביץ
    שר האוצר
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.  במידת הצורך היוועצו בעורך-דין.