לדלג לתוכן

צו מס הכנסה (קביעת תשלומים בעד עבודה חקלאית או תוצרת חקלאית כהכנסה)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

צו מס הכנסה (קביעת תשלומים בעד עבודה חקלאית או תוצרת חקלאית כהכנסה) מתוך ספר החוקים הפתוחעדיין מחכים...

צו מס הכנסה (קביעת תשלומים בעד עבודה חקלאית או תוצרת חקלאית כהכנסה), תשל״ט–1979


ק״ת תשל״ט, 1758; תש״ם, 16, 1102; תשמ״ז, 1342.


בתוקף סמכותי לפי סעיף 164 לפקודת מס הכנסה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מצווה לאמור:


הגדרות [תיקון: תש״ם־2, תשמ״ז]
בצו זה –
”חקלאי“ – כל אחד מאלה –
(1)
חבר בני אדם שהכנסתו או חלק מהכנסתו מחקלאות או שעיסוקו או חלק מעיסוקו עבודה חקלאית, ויחיד שעיקר הכנסתו מחקלאות או שעיקר עיסוקו עבודה חקלאית;
(2)
כל המשלם תשלום בעד עבודה חקלאית או תוצרת חקלאית;
”ראש קבוצה“ – יחיד המקבל תשלומים בסכום כולל בעד עבודה חקלאית שבוצעה על ידי מספר אנשים;
”משלם“ –
(1)
חקלאי המשלם לראש קבוצה – בעד עבודה חקלאית;
(2)
כל המשלם למגדל בין במישרין ובין באמצעות אגודה חקלאית שהמגדל חבר בה בשל פרי הדר, כותנה, אגוזי אדמה, סלק סוכר, זיתים וטבק בעד התוצרת החקלאית האמורה;
(3)
יצואן המשלם בעד תוצרת חקלאית שנועדה ליצוא;
(4)
בעל יקב – המשלם בעד ענבי יין;
(5)
(בוטלה);
”עבודה חקלאית“ – ביצוע עבודה מכל סוג בחקלאות או מתן שירות מכל סוג למשק חקלאי לרבות שירותי עיבוד התוצרת החקלאית, הובלתה, שיווקה או ניהול המשק – עד הוצאת התוצרת החקלאית מהמשק;
”תוצרת חקלאית“ – כל תוצרת חקלאית המיועדת ליצוא וכן פרי הדר, כותנה, אגוזי אדמה, סלק סוכר, זיתים, טבק וענבי יין אף אם אינם מיועדים ליצוא;
”תשלום בעד עבודה חקלאית או תוצרת חקלאית“ – סכומים המשתלמים על ידי המשלם, לרבות סכומים המהווים החזר הוצאות, ולרבות מס ערך מוסף לפי חוק מס ערך מוסף, תשל״ו–1975, בין אם התשלום הוא מטעמו או על חשבונו של המשלם ובין מטעמו או על חשבונו של אדם אחר, והכל בין במישרין ובין בעקיפין, בין בתשלום חד פעמי ובין בשעורים, בין בכסף ובין בשווה כסף, למעט תשלומים שעליהם חלה חובת הניכוי לפי דין אחר.
קביעת תשלומים כהכנסה
תשלומים בעד עבודה חקלאית או תוצרת חקלאית יהיו הכנסה לענין סעיף 164 לפקודה.
תחילה [תיקון: תש״ם]
תחילתו של צו זה ביום י׳ בתשרי תש״ם (1 באוקטובר 1979).


ח׳ באב תשל״ט (1 באוגוסט 1979)
  • שמחה ארליך
    שר האוצר
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.