צו מס הכנסה (קביעת דמי שכירות כהכנסה לענין ניכוי במקור) מתוך

צו מס הכנסה (קביעת דמי שכירות כהכנסה לענין ניכוי במקור), התשנ״ח–1998

ק״ת תשנ״ח, 380.

בתוקף סמכותי לפי סעיף 164 לפקודת מס הכנסה (להלן – הפקודה), ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מצווה לאמור:

הגדרות

בצו זה –

”דמי שכירות“ – תשלום בעד שכירות של מקרקעין, כהגדרתם בחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969 (להלן – מקרקעין), שניתן לתבוע אותו כהוצאה בייצור הכנסה, לרבות סכומים המהווים החזר הוצאות של המשכיר בשל ההשכרה, והכל בין בכסף ובין בשווה כסף, בין במישרין ובין בעקיפין, בין בתשלום חד פעמי ובין בשיעורים, למעט תשלומים שעליהם חלה חובת ניכוי מס במקור לפי תקנות מס הכנסה ומס מעסיקים (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה ותשלום מס מעסיקים), התשנ״ג–1993;

”שכירות של מקרקעין“ – לרבות זיקת הנאה במקרקעין.

קביעת דמי שכירות כהכנסה

דמי שכירות יהיו הכנסה לענין סעיף 164 לפקודה.

כ״ג בטבת התשנ״ח (21 בינואר 1998)

אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.