חלק מפרויקט ספר החוקים הפתוח

צו מס הכנסה (פטור ממס של הכנסה מריבית על פקדון במטבע-חוץ של תושבי ישראל)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
צו מס הכנסה (פטור ממס של הכנסה מריבית על פקדון במטבע-חוץ של תושבי ישראל) מתוך ספר החוקים הפתוח

צו מס הכנסה (פטור ממס של הכנסה מריבית על פקדון במטבע־חוץ של תושבי ישראל), תשכ״ג–1963

צו בדבר פטור ממס של הכנסה מריבית על פקדונות במטבע־חוץ של תושבי ישראל


ק״ת תשכ״ג, 2114; תשכ״ז, 2980; תשל״ח, 534, 1332; תשל״ט, 1792; תשמ״ו, 1089.


בתוקף סמכותי לפי סעיף 16 לפקודת מס הכנסה, אני מצווה לאמור:


הגדרות [תיקון: תשכ״ז, תשל״ח, תשל״ט, תשמ״ו]
בצו זה –
”תאגיד בנקאי“ – תאגיד בנקאי שהוא סוחר מוסמך כמשמעותו בחוק הפיקוח על המטבע, התשל״ח–1978 (להלן – חוק הפיקוח);
”פיצויים“ – תשלומים בעקבות תביעה מכוח חיקוק הבא לפצות קרבנות הרדיפות של הנאצים או של גרוריהם או את חליפיהם של קרבנות אלה, והמשתלמים להם במטבע־חוץ;
”קיצבה“ – תגמולים בשל זכויות סוציאליות שרכש תושב ישראל על פי היתר לנרדפי המשטר הנאצי לפי חוק הפיקוח, המשתלמים לו במטבע חוץ;
”קיצבת נכים“ – קיצבה המשתלמת במטבע חוץ מאת מדינת חוץ שהיתה חברה במעצמות הברית כמשמעותן בחוק נכי המלחמה בנאצים, תשי״ד–1954, לתושב ישראל נכה צבא של מדינה כאמור, עקב נכות שנגרמה לו במלחמת העולם השניה;
”תרומות“ – סכומים שהוכח להנחת דעתו של הנציב שמקורם בתרומות לשאיריהם של ספורטאי ישראל חללי אולימפיאדת מינכן, אשר נתקבלו עד יום כ״א בטבת תשל״ח (31 בדצמבר 1977);
”פקדון במטבע־חוץ“ – פקדון של תושב ישראל במטבע חוץ הנובע מפיצויים, מקיצבה או מקיצבת נכים ששולמו לתושב ישראל או לבן־זוגו או מתרומות;
”המפקח על מטבע־חוץ“ – כמשמעותו בחוק הפיקוח.
פטור ממס [תיקון: תשמ״ו]
הכנסה מריבית המשתלמת על ידי תאגיד בנקאי על פקדונות במטבע־חוץ תהא פטורה ממס.
[תיקון: תשל״ח־2]
תחילתו של הפטור הניתן בסעיף 2 לצו בשל תרומות היא מיום 1 ביולי 1975.
השם [תיקון: תשל״ח־2]
לצו זה ייקרא ”צו מס הכנסה (פטור ממס של הכנסה מריבית על פקדון במטבע־חוץ של תושבי ישראל), תשכ״ג–1963“.


י״ב באלול תשכ״ג (1 בספטמבר 1963)
  • פנחס ספיר
    שר האוצר
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.  במידת הצורך היוועצו בעורך-דין.