צו מס הכנסה (פטור ממס על הפרשי הצמדה)

צו מס הכנסה (פטור ממס על הפרשי הצמדה) מתוך

צו מס הכנסה (פטור ממס על הפרשי הצמדה), התשמ״ד–1984

---

ק״ת תשמ״ד, 1322; תשמ״ה, 1875; תשמ״ו, 1429; תשמ״ז, 1342; תשס״ח, 930.

---

בתוקף סמכותי לפי סעיף 16ב לפקודת מס הכנסה (להלן – הפקודה), ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מצווה לאמור:

---

1.

הגדרות

בצו זה –

”יחיד“ – יחיד שהפרשי ההצמדה אינם הכנסה בידו לפי סעיף 2(1) לפקודה;

”מכירה“ – כהגדרתה בסעיף 88 לפקודה;

”נכס“ – כל רכוש, בין מקרקעין ובין מיטלטלין, וכן כל זכות או טובת הנאה ראויות או מוחזקות, והכל בין שהם בישראל ובין שהם מחוץ לישראל, למעט נכס שהרווח ממכירתו עשוי להתחייב במס לפי הפרק הראשון לחלק ב׳ לפקודה ולמעט נכס בעסק או במשלח־יד.

2.

פטורים

הפרשי הצמדה אלה פטורים ממס:

פגיעה במקרקעין

(1)

הפרשי הצמדה שקיבל יחיד, בשל פגיעה בנכס שהוא מקרקעין על ידי תכנית כאמור בסעיף 197 לחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965;

מכירת נכס

(2)

הפרשי הצמדה שקיבל יחיד בשל מכירת נכס;

תשלום יתר

(3)

הפרשי הצמדה שקיבל יחיד עקב תשלום יתר ששילם בשל הוצאה פרטית כמשמעותה בסעיף 32(1) לפקודה ובלבד שהוכח להנחת דעתו של פקיד השומה שלא קיימים יחסים מיוחדים בין היחיד לבין משלם הפרשי ההצמדה ושתשלום היתר נעשה בתום לב;

פיצוי בשל תביעה

(4)

הפרשי הצמדה שקיבל יחיד כתוספת לסכום פיצוי, לסכום תביעה או לסכום בשל ויתור על תביעה, על פי כל דין, ובלבד שהסכום שהפרשי ההצמדה נוספו לו פטור ממס או שאינו הכנסה בידו;

ביטול עסקה לרכישת נכס

(5)

הפרשי הצמדה שקיבל יחיד עקב ביטול עסקה לרכישת נכס ובלבד שפקיד השומה שוכנע שהעסקה בוטלה ושגם העסקה וגם ביטולה נעשו בתום לב; ולגבי עסקה לרכישת זכויות במקרקעין או באיגוד מקרקעין שחלות עליה הוראות חוק מס שבח מקרקעין, התשכ״ג–1963, יראו קביעתו של מנהל מס שבח, לענין החוק האמור, שהעסקה בטלה, כהוכחה לכך שבוטלה;

הלוואה בין יחידים

(6)

הפרשי הצמדה שקיבל יחיד בשל הלוואה שנתן ליחיד אחר ובלבד שהתמלאו שני אלה:

(1)

ההלוואה ניתנה שלא בתחום עסקו או משלח ידו של המלווה וההלוואה לא נרשמה בספרי העסק או משלח־היד שלו;

(2)

המלווה המציא אישור בכתב מפקיד שומה שהפרשי ההצמדה אינם מותרים כהוצאה ללווה ואינם נזקפים או ניתנים לזקיפה לעלות נכסיו של הלווה;

תשלום מאת מוסד

(7)

הפרשי הצמדה שקיבל יחיד כתוספת לסכום חוב או תביעה שלא בתחום עסקו או משלח ידו מהמוסד לביטוח לאומי, או מכל גוף אחר ששר האוצר אישר לענין זה, בין דרך כלל ובין לגבי סוג תשלום שאישר, או מבית משפט על פי תקנות בתי המשפט והוצאה לפועל (החזרת פקדונות וקנסות), התשמ״א–1981, ובלבד שסכום החוב, התביעה או הפקדון, פטור ממס או שאינו הכנסה בידו;

יתרת זכות באגודה שיתופית [תיקון: תשמ״ה, תשס״ח]

(8)

(א)

הפרשי הצמדה על סך כל יתרות הזכות החודשיות של יחיד שהוא חבר באגודה שיתופית חקלאית, כמשמעותה בסעיף 62 לפקודה (להלן – האגודה), ובלבד שנתקיימו כל אלה:

(1)

כל חברי האגודה הינם יחידים; לענין זה יראו אגודה שבנוסף על חבריה היחידים גם תאגיד אחד שכל חבריו הם אגודות כאמור, כאגודה שכל חבריה הם יחידים;

(2)

כל הפעולות העסקיות בחקלאות של היחיד שקיבל את הפרשי ההצמדה נרשמו בספרי האגודה;

(3)

פנקסי האגודה הם קבילים;

(4)

בידי האגודה אישור הנציב או מי שהוא הסמיך לענין זה, המאשר כי שוכנע שהיא עומדת בתנאים המנויים בפסקאות משנה (1) ו־(3) ושספריה מנוהלים באופן המאפשר ביקורת בדבר מתן הפטור האמור לגבי כל חבר באגודה;

(ב)

בפסקה זו, ”יתרות זכות חדשיות“ – סך יתרות הזכות היומיות של החבר באגודה בחודש פלוני, כפי שהן רשומות בספרי האגודה, בניכוי סך כל יתרות החובה היומיות שהפרשי ההצמדה עליהן מותרים בניכוי, שהיו לו באותו חודש, בין באגודה ובין מחוצה לה, כשהתוצאה היא בסכום חיובי;

פקדון בבית אבות [תיקון: תשמ״ז]

(9)

(א)

הפרשי הצמדה שקיבל יחיד בשל פקדון, בעת החזרתו, ובלבד שנתמלא אחד מאלה:

(1)

הפקדון הוחזר ליחיד והפרשי ההצמדה שולמו לו, לאחר שגר בבית האבות ופרש ממנו, ובלבד שבעת ההחזר והתשלום האמורים מלאו לו 65 שנים;

(2)

הפקדון הוחזר ליחיד והפרשי ההצמדה שולמו לו, לאחר שויתר על זכותו להתקבל לבית האבות, ובלבד שבעת ההחזר והתשלום האמורים מלאו לו 65 שנים וחלפו שנתיים מיום מתן הפקדון, או שהוכח להנחת דעתו של פקיד השומה כי בתכוף לאחר קבלת הפקדון והפרשי ההצמדה נתן אותם היחיד כפקדון לצורך קבלתו לבית אבות אחר;

(3)

הפקדון הוחזר והפרשי ההצמדה שולמו, ליורשו של נותן הפקדון;

נתנו שני בני זוג פקדונות לצורך קבלתם לאותו בית אבות, ומלאו לאחד מהם 65 שנים, יראו לענין פסקאות משנה (1) ו־(2) את בן זוגו כאילו מלאו גם לו 65 שנים;

(ב)

בפסקה זו –

”פקדון“ – פקדון שנתן יחיד לחברה, לצורך קבלתו לבית אבות שבבעלות החברה, כשלפי תנאי הקבלה לבית האבות ולפי ההסכם בין היחיד לחברה, היחיד יהיה זכאי להחזר הפקדון, כולו או מקצתו, אם יפרוש מבית האבות או יוותר על זכותו להתקבל אליו, או שיורשי היחיד יהיו זכאים להחזר הפקדון עם פטירתו, ובלבד שסכום הפקדון ותנאי ההסכם אינם שונים מהמקובל בפקדונות מהסוג האמור;

”בית אבות“ – מקום מגורים קבוע לחמישים יחידים לפחות, שגילם מעל 65 שנים, שניתן לו רשיון על פי חוק הפיקוח על מעונות, התשכ״ה–1965;

”חברה“ – לרבות אגודה שיתופית ועמותה ולרבות שותפויות בין חברות, אגודות שיתופיות ועמותות.

3.

ביטול

צו מס הכנסה (פטור ממס על הפרשי הצמדה), התש״ם–1980 – בטל כמפורט להלן:

(1)

סעיף 1(א) – לגבי הפרשי הצמדה ששולמו ביום 1 באפריל 1984 או לאחריו;

(2)

סעיף 1(ב) – לגבי הפרשי הצמדה שנצברו מיום 1 באפריל 1984;

(3)

סעיף 1(ג) – ביום 1 באפריל 1983;

(4)

סעיף 1(ד) – לגבי הפרשי הצמדה ששולמו החל ביום 1 באפריל 1983.

4.

תחולה

(א)

תחולתו של סעיף 2(1) – לגבי הפרשי הצמדה שנצברו מיום 1 באפריל 1984.

(ב)

תחולתו של סעיף 2(2) לענין הפרשי הצמדה שקיבל יחיד בשל מכירת נכס – כשהמכירה מתחייבת בריווח הון – לגבי מכירות שייעשו החל ביום 1 באפריל 1984, ובמכירות אחרות – לגבי הפרשי הצמדה ששולמו החל ביום 1 באפריל 1983.

(ג)

תחולתן של יתר ההוראות שבסעיף 2 – לגבי הפרשי הצמדה ששולמו החל ביום 1 באפריל 1983 ואילך.

---

א׳ בניסן התשמ״ד (3 באפריל 1984)

• יגאל כהן־אורגד
  שר האוצר

  אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.