צו ייסוד בתי המשפט
צו ייסוד בתי המשפט, 1939
ע״ר 1939, תוס׳ 2, 1264; 1941, תוס׳ 2, 920; ע״ר תש״ח, תוס׳ א׳, 1, 17; ק״ת תשי״ד, 407, 1368; תש״ך, 430, 665.
בתוקף הסמכויות המסורות לי בדבר המלך במועצה על פלשתינה (א״י), 1922 ובתוקף כל סמכויות אחרות, אני, סיר הרולד אלפרד מקמיכאל, נציב עליון לפלשתינה (א״י), מצוה בזה לאמור:–
מכוח האמור בסעיפים 14 ו־15 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948, כל סמכות שהיתה נתונה על פי החוק בידי הנציב העליון תהא נתונה לממשלה, וכל מקום בו נאמר בחוק ”פלשתינה (א״י)“ ייקרא מעתה ”ישראל“. פורסמה הודעה על הענקת סמכויות הנציב העליון לשר המשפטים (ע״ר תש״ח, 22). מכוח האמור בסעיף 11 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948 – לפיו החוק הקיים בארץ־ישראל נשאר בתקפו, בשינויים הנובעים מתוך הקמת המדינה ורשויותיה – מקום בו נאמר ”מושל המחוז“ ייקרא מעתה ”ממונה המחוז“. לפי סעיף 8 לפקודת בתי משפט (הוראות מעבר), תש״ח–1948, בית המשפט לקרקעות בטל וכל סמכות שניתנה לבית המשפט לקרקעות תהא נתונה מעתה לבית המשפט המחוזי. לפי סעיף 10(א) לפקודת בתי משפט (הוראות מעבר), תש״ח–1948 וסעיף 45(א) לחוק בתי המשפט, תשי״ז–1957, כל סמכות מינהלית וכל סמכות להתקין תקנות סדרי דין שהוענקו לזקן השופטים, נתונות לשר המשפטים. לפי סעיף 50(א) לחוק בתי המשפט, תשי״ז–1957, בית משפט מחוזי ובית משפט שלום שהיה קיים ערב תחילתו של חוק בתי המשפט, תשי״ז–1957 רואים אותו כאילו הוקם על פי החוק האמור. סעיף 2 לצו ייסוד בתי המשפט, 1939 בוטל מכללא לפי סעיף 2 לצו בתי משפט (הוראות מעבר) (אזורי השיפוט של בתי המשפט המחוזיים), תשי״ד–1954.
- הרולד מקמיכאל
נציב עליון.
