צו הרופאים הווטרינרים (אגרות)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
צו הרופאים הווטרינרים (אגרות) מתוך ספר החוקים הפתוח

צו הרופאים הווטרינרים (אגרות), התשנ״ג–1993


ק״ת תשנ״ג, 887, 888. עדכון סכומים: ק״ת תשנ״ד, 342, 1126; תשנ״ה, 483; תשנ״ו, 297, 1397; תשנ״ז, 615, 1236; תשנ״ט, 398; תשס״ב, 1020; תשס״ג, 15; תשס״ח, 655; תשס״ט, 1130, 1221, 1226; תש״ע, 1585; תשע״א, 1267; תשע״ג, 1594; תשע״ט, 1466; תש״ף, 2026; תשפ״א, 3340; תשפ״ג, 1796; תשפ״ד, 1870.


בתוקף סמכותי לפי סעיף 38 לחוק הרופאים הווטרינרים, התשנ״א–1991, באישור שר האוצר לפי סעיף 39ב לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מצווה לאמור:


אגרות [תיקון: [הודעות]]
בעד רשיון, החלפת רשיון, היתר זמני וחידושו ישלם המבקש, במעמד קבלתם, אגרה בשקלים חדשים, כמפורט להלן –
(1)
בעד רשיון
212 (מתואם לשנת 1993; החל מיולי 2023, 550)
(2)
בעד החלפת רשיון
53 (מתואם לשנת 1993; החל מיולי 2023, 131)
(3)
בעד היתר זמני
53 (מתואם לשנת 1993; החל מיולי 2023, 131)
(4)
בעד חידוש היתר זמני
53 (מתואם לשנת 1993; החל מיולי 2023, 131)


כ״ח באייר התשנ״ג (19 במאי 1993)
  • יעקב צור
    שר החקלאות
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.