צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור קמח חיטה כשר לפסח ושיווקו)

צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור קמח חיטה כשר לפסח ושיווקו) מתוך

צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור קמח חיטה כשר לפסח ושיווקו), תש״ם–1980

---

ק״ת תש״ם, 1175; תש״ע, 1192.

---

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 5 ו־15 לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, תשי״ח–1957, אני מצווה לאמור:

---

צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור קמח חיטה כשר לפסח ושיווקו), תש״ם–1980 בוטל ביום 3.6.2010.

---

1.

הגדרות

בצו זה –

”קמח כשר לפסח סוג א׳“ – קמח חיטה, שאחוז האפר בו, בכל דוגמה בודדת, אינו עולה על 0.65 בחומר יבש;

”קמח כשר לפסח סוג ב׳“ – קמח חיטה, שאחוז האפר בו, בכל דוגמה בודדת, אינו עולה על 0.73 בחומר יבש ושאחוז האפר הממוצע בכל 3 דוגמאות לפחות, אינו עולה על 0.71 בחומר יבש;

”קמח“ – קמח כשר לפסח מסוגים א׳ ו־ב׳;

”המנהל“ – כל אחד מעובדי משרד התעשיה, המסחר והתיירות אלה: מנהל חטיבת המזון או מנהל מינהל הסחר הממשלתי, או מי שהוסמך בכתב בידי כל אחד מהם לענין צו זה;

”אריזה“ – למעט קמח בתפזורת;

”מיכלית“ – מיכלית להובלת קמח בתפזורת שהוכשרה בהשגחת הרבנות הראשית.

2.

הסדרת ייצור קמח

לא ייצר אדם קמח אלא –

(1)

מסוגים א׳ או ב׳;

(2)

מחיטה בריאה (Sound wheat) לאחר ניקויה;

(3)

בתנאים היגייניים נאותים;

(4)

בעל טעם וריח אפייניים לקמח טרי ונקי (ללא ריח של עובש);

(5)

בעל תכונות המתאימות לאפיית מצות;

(6)

בטחינה יבשה (ללא הרטבת החטים);

(7)

בפיקוח הרבנות הראשית לישראל.

3.

אחוז החלבון בקמח

לא ייצר אדם קמח שתכולת החלבון בו תהיה נמוכה מ־9.5% או גבוהה מ־11%.

4.

איסור הוספת חמרים

לא ייצר אדם קמח בתוספת כימיקלים כלשהם או בתוספת תכשיר כלשהו.

5.

מדידת האפר והחלבון בקמח

(א)

מדידת האפר היבש בקמח תיעשה על־ידי שריפת הקמח בטמפרטורה של 580°C עד שיתקבל אפר שצבעו אפור בהיר (משך השריפה כ־6 שעות).

(ב)

מדידת החלבון בקמח תיעשה לפי שיטת קילדאל עם גפרת נחושת כקטליזטור.

6.

אריזה

(א)

לא יארוז אדם קמח אלא בשקים חדשים, או בשקים משומשים שאושרו בידי הרבנות הראשית לישראל.

(ב)

משקל הקמח בשק בעת האריזה לא יפחת מ־60 קילוגרם.

7.

סימון

(א)

כל שק קמח יסומן בתווית שתודבק עליו ותכלול פרטים אלה בשפה העברית:

(1)

שם היצרן ומענו;

(2)

סוג הקמח;

(3)

תאריך האריזה;

(4)

משקל נטו בשעת האריזה.

(ב)

כל משלוח קמח בתפזורת במיכלית ילווה בתעודת משלוח שבה יצויינו בין היתר הדרישות שבסעיף קטן (א)(1) ו־(2).

8.

שיווק

לא יעביר יצרן, סיטונאי או קמעונאי, לרבות עובדו, סוכנו או בא־כוחו, בשום דרך מדרכי ההעברה את הבעלות או החזקה בקמח, לא ירכוש ולא יחזיק קמח אלא אם הוא יוצר, נארז או שווק בתפזורת וסומן בהתאם להוראות צו זה. בסעיף זה, ”יצרן“ – אדם שעסקו או חלק מעסקו ייצור של קמח, עוגות, ופלים, ביסקוויטים, או מאפה אחר, שקדי מרק ואיטריות, לרבות אדם שעסקו או חלק מעסקו הוא אריזת קמח.

9.

סייג

(א)

על אף האמור בצו זה ראשי המנהל להתיר בכתב –

(1)

ייצור קמח מסוג שלא צויין בסעיף 2, לתקופה ובתנאים שייקבעו בהיתר;

(2)

ייצור, אריזה וסימון אחרים מאלה שנקבעו בצו זה.

(ב)

מתן היתר לפי סעיף קטן (א) או סירוב לתיתו, קביעת תנאי לנתינתו, התליתו וביטולו, מסורים לשיקול דעתו של המנהל.

10.

שמירת דינים אחרים

הוראות צו זה אינן באות לגרוע מהוראות צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסחר בקמח), תשכ״ב–1962, צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (כמויות סטנדרטיות של מוצרים מסויימים), תשכ״ד–1964, צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור קמח חיטה ושיווקו), תשכ״ט–1969, או מהוראות כל דין אחר.

---

ט״ז באדר תש״ם (4 במרס 1980)

• גדעון פת
  שר התעשיה, המסחר והתיירות

  אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.