צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור דבש ומכירתו) מתוך

צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור דבש ומכירתו), תשל״ז–1977

צו בדבר ייצור דבר ומכירתו

ק״ת תשל״ז, 2236; תשל״ט, 732, 1748; תש״ם, 1616; תשמ״א, 905, 1566; תשמ״ב, 1362; תשמ״ג, 335, 1308; תשמ״ה, 1379; תש״ן, 1002; תשנ״ט, 443; תשע״ו, 578.

עדכון סכומים: י״פ תש״ם, 1758; תשמ״א, 1287; ק״ת תשמ״ב, 226, 1102; תשמ״ג, 186, 1115; תשמ״ד, 153, 1104, 2662; תשמ״ה, 688, 1197, 1756; תשמ״ו, 76, 1528; תשמ״ז, 280, 708, 1140; תשמ״ח, 460, 1052; תשמ״ט, 411, 874; תש״ן, 315, 522; תשנ״א, 46, 428, 950; תשנ״ב, 305, 1395; תשנ״ג, 756; תשנ״ד, 343, 1126; תשנ״ה, 483; תשנ״ו, 297, 1398; תשנ״ז, 615, 1236; תשנ״ט, 398; תשס״ב, 1020; תשס״ג, 15; תשס״ח, 655; תשס״ט, 1130, 1221, 1226; תש״ע, 1586; תשע״א, 1268; תשע״ג, 1594; תשע״ט, 1467; תש״ף, 2027; תשפ״א, 3341; תשפ״ג, 1797; תשפ״ד, 1871.

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 5, 15, 38 ו־43 לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, תשי״ח–1957, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת לפי סעיף 1(ב) לחוק יסוד: משק המדינה, אני מצווה לאמור:

1.

הגדרות

בצו זה –

”דבש“ – כמשמעותו בתקן ישראלי ”ת״י 373 – תשרי תשכ״א (אוקטובר 1960) – דבש“ שהוכרז כתקן רשמי באכרזת תקנים (תקן ישראלי 363 – תשרי תשכ״א (אוקטובר – 1960) – דבש), תשכ״א–1960, לרבות מצרך הנמכר כדבש או כדבש טהור או כיוצא באלה;

”אורז“ – אדם העוסק באריזת דבש לשם עסק, לרבות כוורן;

”דבורית“ – כוורת מאוכלסת משפחה של דבורים;

”כוורן“ – אדם העוסק בגידול דבורים ובהפקת דבש;

”מכירה“ – לרבות העברה לאחר בכל דרך מדרכי ההעברה של הבעלות או ההחזקה אך למעט העברה מכח הדין;

”סוחר מזון“ – סיטונאי או קימעונאי העוסקים במכירת מצרכי מזון שונים.

2.

רשות מבצעת

המועצה לייצור ולשיווק של דבש, חברה רשומה שמענה הוא ברחוב אבן גבירול 48, תל־אביב (להלן – המועצה), מתמנית בזה כרשות מבצעת.

3.

רשיון ייצור

לא יעסוק אדם בגידול דבורים או בהפקת דבש, אלא אם קיבל רשיון ייצור מאת המועצה ומקיים את התנאים הכלולים ברשיון הייצור וכן את הוראות המועצה בדבר גידול דבורים, הפקת דבש, ומדווח למועצה על כמויות הדבש שהפיק.

4.

איסור על החזקת דבש, רכישתו או העברתו [תיקון: תשנ״ט, תשע״ו]

(א)

לא יחזיק אדם דבש, לא ירכשו ולא יארזו לצרכי עסק, אלא אם הוא משווק מורשה שרכש את הדבש ממי שבידו רשיון ייצור, או שרכש אותו ממשווק מורשה או שהנו כוורן משווק.

(ב)

הטוען כי רכש דבש ממי שבידו רשיון ייצור או ממשווק מורשה – עליו הראיה.

(ג)

האיסור של החזקת דבש לפי סעיף קטן (א) לא יחול על סוחר מזון המחזיק ומוכר דבש הארוז במיכלים שתכולת כל אחד מהם עד 3 ק״ג אם הוכיח שרכשו ממשווק מורשה או מכוורן משווק.

(ד)

על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי כוורן להחזיק דבש בכמות הדרושה לצריכתו העצמית ושאינה עולה על 100 ק״ג, ואם הינו אגודה שיתופית, בכמות סבירה לצריכה עצמית של חברי האגודה ובני משפחתם.

(ה)

לא יעביר ולא יוביל אדם דבש בכמות שמשקלה הכולל עולה על 6 ק״ג, אלא באישור בכתב מאת המועצה ובהתאם לתנאיו.

(ו)

האיסורים הקבועים בסעיף זה לא יחולו על דבש מיבוא.

5.

משווק מורשה [תיקון: תשמ״א, תשמ״ג, תשמ״ג־2, תשנ״ט]

(א)

המועצה תרשה אדם להיות משווק מורשה, אם הוכיח להנחת דעתה, כי נתקיימו בו תנאים אלה:

(1)

יש בידו רשיון תקף לפי חוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968;

(2)

יש לו הנהלת חשבונות מסודרת ומעודכנת בהתאם לנהלי החשבונאות המקובלים;

(3)

בידו אמצעים כספיים לקיים חובותיו והתחייבויותיו כמשווק מורשה;

(4)

הוא התקשר בכתבי התקשרות בהיקף כולל של 30,000 ק״ג דבש לפחות עם כוורנים שלפיהם התחייבו הכוורנים לשווק באמצעותו את כל יבול הדבש שלהם מהייצור באותה שנה, בתנאי שיורשה כמשווק;

(5)

הוא התחייב למלא את כל החובות שיוטלו עליו בצו זה ולמלא אחר כל הוראות המועצה.

(ב)

המועצה תחדש הרשאה של אדם כמשווק מורשה אם נתקיימו בו תנאים אלה:

(1)

הוא היה משווק מורשה בשנה שקדמה להגשת בקשתו;

(2)

הוכיח להנחת דעתה של המועצה כי שיווק דבש בשנה הקודמת בכמויות התואמות את כתבי ההתקשרות לאותה שנה;

(3)

קיים את כל החובות המוטלות עליו בצו זה, ומילא אחר כל הוראות המועצה;

(4)

לא חל כל שינוי בתנאים שאושרו לו בשנה הקודמת.

5א.

הודעה לכוורנים על סירוב לתת רשיון משווק [תיקון: תשמ״ג־2]

מבקש הסמכה למשווק מורשה, לפי סעיף 5, שבקשתו לא אושרה, יודיע על כך לכוורנים שהתקשרו אתו כאמור בסעיף 5(ב) תוך שבוע ימים מהיום שנודע לו על הסירוב.

6.

כוורן משווק

המועצה רשאית להרשות אדם להיות כוורן משווק, אם הוכיח להנחת דעתה כי עסק באריזה ובשיווק מרבית הדבש מתוצרתו לפני יום י׳ בטבת תשכ״ט (31 בדצמבר 1968).

7.

מכירת דבש

לא ימכור כוורן – למעט כוורן משווק – דבש אלא למשווק מורשה בלבד.

8.

שיווק דבש על ידי כוורן משווק

כוורן משווק רשאי לארוז ולשווק דבש מתוצרת הדבוריות שלו בלבד.

9.

תקפה של הרשאה או רשיון ייצור

תקפם של הרשאה למשווק מורשה או של כוורן משווק או של רשיון ייצור הוא לשנת כספים אחת.

10.

איסור העברה

הרשאה להיות משווק מורשה או כוורן משווק או רשיון ייצור אינם ניתנים להעברה.

11.

ביטול הרשאה או רשיון ייצור

המועצה רשאית לבטל רשיון ייצור או הרשאה להיות משווק מורשה או כוורן משווק שניתנו על ידיה, אם לדעתה לא מילאו אחרי הוראה מהוראות צו זה או לא קיימו הוראה שניתנה על פיו.

12.

חובות משווק מורשה וכוורן משווק [תיקון: תשנ״ט־2]

משווק מורשה וכוורן משווק –

(1)

ינהל רישום מפורט של מלאי הדבש שברשותו כפי שהורתה המועצה;

(2)

ידווח למועצה – לפי דרישתה – על כמויות הדבש שריכז ועל תנועת מלאי הדבש ברשותו;

(3)

יחזיק את הדבש מופקד לפי מקור הצוף, כפי שהורתה המועצה;

(4)

יחזיק מחסן שמבנהו, טיבו, ציודו וגדלו מבטיחים, להנחת דעתה של המועצה, החסנת דבש ללא סכנת קלקול והמחסן ישמש לאחסון דבש בלבד;

(5)

ימלא אחר הוראות המועצה בדבר אחזקה, אריזה ושיווק של דבש.

13.

[תיקון: תשנ״ט]

(בוטל).

14.

אגרות [תיקון: תשל״ט, תשל״ט־2, תשמ״ב, תשמ״ה, [הודעות]]

(א)

עם הגשת בקשה לקבלת רשיון ייצור או לחידושו ישלם מגיש הבקשה אגרה בשיעור של 41.50 שקלים חדשים לכל דבורית שהיתה ברשותו מ־1 באפריל של שנת הכספים שלגביה הוגשה הבקשה.

(ב)

נוספו למבקש במשך שנת הכספים דבוריות נוספות על אלה שבתאריך האמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך בכתב למועצה תוך חמישה עשר יום מיום שהדבוריות הגיעו לרשותו ויצרף להודעתו קבלה על תשלום אגרה של 43.50 שקלים חדשים לכל דבורית נוספת.

(ג)

אדם שבתוך שנת הכספים רוצה להעביר דבורית למקום רעיה אחר, לשם קבלת יבול ברדיה נוספת באותה שנה, יגיש בקשה למועצה לקבלת רשיון לכך ויצרף לבקשה קבלה על תשלום אגרה של 3.90 שקלים חדשים לכל דבורית.

(ד)

אגרה בעד רשיון הניתן לפי סעיף זה תשולם למועצה.

15.

מועד להגשת בקשה להיתר

(א)

המבקש לקבל הרשאה, אישור או רשיון ייצור או לחדשו, יגיש בקשה למועצה לפחות שלושים יום לפני תחילת שנת הכספים שלגביה מתייחסת הבקשה.

(ב)

לגבי שנת הכספים 1977/78 תוגש הבקשה תוך 30 יום מיום פרסום צו זה.

16.

ביטול

צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור דבש ומכירתו), תשכ״ט–1969 – בטל.

17.