צו הסעת חיילים (חירום)
צו הסעת חיילים (חירום) מתוך
צו הסעת חיילים (חירום), תשי״א–1950
תקנה 122(1)(ג)
פורסם בעיתונות ביום 16.10.1950.
אני רב־אלוף יגאל ידין, ראש המטה הכללי של צבא ההגנה לישראל, בתוקף סמכויותי לפי תקנות 6(5) ו־122(1)(ג) לתקנות ההגנה (שעת חרום), 1945, מצוה בזה לאמר:
הגדרות
בצו זה יהיו למונחים הבאים הפרושים המפורטים בצדם:
”חייל“ – כל אדם המציג פנקס חייל.
”פנקס חייל“ – כולל פנקס שרות, פנקס מלואים, תעודת חייל קצין וכל מסמך אחר המעידים על כך שבעליו נמנה עם כוחות כל שהם של צבא ההגנה לישראל.
”כלי תחבורה“ – כולל מטוס, אניה, סירה, רכבת, מונית ואוטובוס המסיעים אנשים בשכר, וכן כל כלי רכב צבורי כמוגדר בפקודת התעבורה בדרכים.
”תחנת הסעה“ – כולל שדה תעופה אזרחי, נמל, תחנת רכבת, תחנת אוטובוסים, מקום חניית מוניות וכל מקום אחר שממנו יוצאים, אליו מגיעים או דרכו עוברים וחונים בו כלי תחבורה.
זכות עדיפות
לכל חייל זכות עדיפות על פני כל אדם שאינו חייל בכל אחד מהדברים הבאים:
א.
כניסה לתחנת הסעה.
ב.
כניסה לכל מקום וסדור כל דבר הקשור עם נסיעה.
ג.
כניסה לכלי תחבורה ושמוש בכל מקום נסיעה פנוי בכלי תחבורה.
חובת סיוע
כל אדם אשר מתפקידו לעסוק או העוסק בהסעת אנשים בשכר או בכל פעולה הקשורה בהסעת אנשים בשכר חייב לאפשר ו/או לסייע לכל חייל להשתמש בזכות העדיפות כפי שפורטה בסעיף 2 של צו זה.
חובת אי הפרעה
כל אדם הנמצא בכלי הסעה או בתחנת הסעה או בכלי תחבורה חייב להמנע מכל פעולה העלולה להפריע לחייל להשתמש בזכות העדיפות כפי שפורטה בסעיף 2 של צו זה או העלולה לאחר את השמוש בזכות זו.
עונשים
כל אדם אשר לא מלא אחרי חובה המוטלת עליו לפי צו זה או מנע שמוש בזכויות הנתונות בצו זה או משתמש בזכויות אלה במרמה, יאשם בעבירה על תקנות הגנה (שעת חרום), 1945 ויהיה צפוי לעונש שנקבע באותן התקנות עבור עבירה מסוג זה.
תוקף
תוקף צו זה הוא כללי לכל השטח שחל עליו משפט מדינת ישראל וכוח יפה מיום הוצאתו.
פרסום
צו זה יפורסם על־ידי הדבקת תדפיס ממנו הכל תחנת הסעה ועל־ידי פרסומו בעתון בוקר אחד לפחות.
כל אדם הממונה על תחנת הסעה חייב לדאוג להדבקת תדפיס מצו זה במקום בולט בתוך או בקרבת תחנת ההסעה עליה הוא ממונה, מיד עם קבלת תדפיס כזה על ידו או במשרדו.
השם
לצו זה ייקרא ”צו הסעת חיילים (חירום), תשי״א–1950“.
16 אוקטובר 1950.
- יגאל ידין, רב אלוף
ראש המטה הכללי לצבא ההגנה לישראל
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.