צו הגנת הצרכן (סימון טובין)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
צו הגנת הצרכן (סימון טובין) מתוך ספר החוקים הפתוח

צו הגנת הצרכן (סימון טובין), התשמ״ג–1983


ק״ת תשמ״ג, 862; תשמ״ד, 385, 1919; תשמ״ה, 950; תשמ״ו, 266, 550, 726; תשמ״ז, 210, 330, 660; תשמ״ח, 106, 801, 924, 1068; תשמ״ט, 88, 207, 207, 737, 941, 1246; תש״ן, 200, 243, 942; תשנ״ג, 812; תשנ״ד, 604, 1293; תשנ״ה, 468, 1401, 1594, 1898; תשנ״ו, 899, 900; תשנ״ז, 217, 896, 1245; תשנ״ט, 35, 301; תשס״א, 859; תשס״ב, 601; תשס״ד, 376; תשס״ה, 238, 909; תשס״ז, 504; תשס״ח, 406; תשע״ד, 1584; תשע״ח, 2228; תשע״ט, 709; תש״ף, 565.


הגדרות [תיקון: תשמ״ד־2, תשמ״ו־2, תשנ״ט, תשס״א]
בצו זה –
”אריזה“ – עטיפה או מכל של טובין המיועדים למכירה לצרכן, בין אם הטובין נארזו בהם כולם או חלקם;
”אריזה כוללת“ – אריזה המכילה מספר יחידות אריזה הנמכרות ביחד;
”יחידת אריזה“ – אריזה המכילה יחידה אחת או אריזה המכילה מספר יחידות של אותם טובין שמקובל לשווקם ולמכרם ביחד;
”ארץ הייצור“ – הארץ בה יוצרו או הורכבו הטובין המוגמרים;
”יבואן“ – אדם שעסקו או חלק מעסקו לייבא טובין לשם מסחר;
”יצרן“ – אדם העוסק בייצור טובין, בין בעצמו ובין על ידי אחרים או העוסק בעבודה מן העבודות הדרושות לתהליך הייצור או הדרושות לשם שינוי צורתם, טיבם או איכותם של טובין וכן אדם העוסק באריזתם של טובין או מזיגתם במכל;
”מכל“ – פח, פחית, קופסה, תיבה, שק, שקית, בקבוק, צנצנת, שפופרת, ארגז, עטיפה וכל בית קיבול אחר המכיל טובין;
”סוחר“ – אדם שעסקו או חלק מעסקו למכור טובין;
”תיאור“ – תיאור של טובין למטרת מסחר או פרסומת הנעשה בכתב, בדפוס, בציור, בשרטוט, בסרט, בעל־פה, בשידור או בכל דרך אחרת;
”תוצרת ישראל“ – טובין המיוצרים בישראל מחלקים העשויים בישראל או מחלקים מיובאים או מחלקים שמקצתם עשויים בישראל ומקצתם מיובאים;
”מזון“ – דבר המיועד לצריכת אדם באכילה, בשתיה או בלעיסה לרבות חמרי מוצא ותוספות, למעט חומרים המשמשים ברפואה בלבד;
”מען“ – ישוב, רחוב, מספר בית (לפי הנמצא) של הנמען או של עסקו; לענין זה, תא דואר בלבד לא ייחשב מען;
”משווק“ – מוכר טובין לצרכן, שאינו יצרן, אך לרבות יבואן, סיטונאי, קמעונאי ורוכל;
”סימון בן־קיימא“ – סימון המתקיים בשלמות וללא פגם עד גמר השימוש בטובין;
”אזור“ – יהודה, השומרון וחבל עזה;
”מצרך מוחדש“ – מוצר שהיה בשימוש הצרכן, הוחזר ליצרן או ליבואן, ונארז בידו מחדש לשם מכירתו.
אופן סימון טובין [תיקון: תש״ן־3, תשנ״ד, תשס״ה]
(א)
סימון טובין ייעשה בהדפסה, בהטבעה, בחריטה או בכל דרך אחרת על הטובין או אריזתם, למעט בכתב יד. לא ניתן לסמן על הטובין או על אריזתם, ייעשה הסימון על גבי תווית שתוצמד היטב לטובין או לאריזתם בהדבקה או בתפירה באופן שתמנע הסרתה בקלות.
(א1)
על אף האמור בסעיף קטן (א), טובין מסוג אחד שאינם ארוזים או שהם ארוזים באריזה שקופה, המוצגים למכירה בתפזורת, בתוך מכל או באזור מתוחם על גבי מדף וסימונם אחיד ומתייחס ליחידה בודדת, כגון ציוד משרדי, כלי בית, מוצרי סדקית וכיוצא באלה, למעט מוצרי טקסטיל והנעלה, יכול שיסומנו על גבי תווית או שלט צמוד למכל או למדף, שבו הם מונחים או בסמוך אליהם; אם מספר סוגי טובין מוצגים למכירה בתוך מכל או מדף, אופן הסימון יהיה כזה שניתן יהיה לשייך את פרטי הסימון, כאמור לעיל, לסוג הטובין המתאים.
(א2)
הוראת סעיף קטן (א1) לא תחול, אם קיימת חובת מתן הוראות שימוש או אזהרה, כאמור בצו זה או לפי כל דין.
(ב)
פרטי הסימון יהיו ברורים, קריאים ובני קיימא; כל מלה ופרט יצויינו בבהירות, באותיות לא קטנות ולא דחוסות, במקום הנראה לעין ובאופן שיקל על הצרכן לקרוא ולהבין את הסימון; על הסימון להיות בצבע השונה מצבע הרקע שעליו הוא מופיע.
(ג)
צבע הדפוס וחמרים אחרים המשמשים בסימון לא יפגעו בטיב הטובין.
(ד)
הסימון לא יטושטש על ידי איורים או חומר אחר כתוב, מודפס או מוטבע או כל סיבה אחרת.
(ה)
בסימון על אריזה –
(1)
אם האריזה מורכבת ממספר שכבות, יהיה הסימון על השכבה החיצונית, אולם אם השכבה החיצונית עשויה חומר שקוף, מותר שהסימון יהיה מתחתיה ובלבד שיהיה קריא וברור מבעד לשכבה השקופה;
(2)
אין חובה לסמן אריזה כוללת בפרטי הסימון הנדרשים בצו זה אם נתקיימו שני אלה:
(א)
יחידות האריזה שבאריזה הכוללת סומנו בכל פרטי הסימון הנדרשים בצו זה;
(ב)
האריזה הכוללת שקופה ומאפשרת לקרוא בבירור את פרטי הסימון של יחידות האריזה.
(ו)
בלי לגרוע מהאמור בסעיפים קטנים (א) עד (ה), על טובין מיובאים עם הוראות שימוש או אזהרה בלועזית יופיע גם תרגום מלא ומדויק בעברית של הוראות השימוש או האזהרה; גודל האותיות בעברית לא יקטן מגודל האותיות הלועזיות ויהיה מובלט באותו אופן.
פרטי הסימון [תיקון: תשמ״ח־3, תשמ״ט־3, תשנ״ה־3, תשנ״ה־4]
כל סימון יכלול פרטים אלה:
(1)
שם המצרך וכינויו המסחרי;
(2)
הסימן המסחרי הרשום אם ישנו כזה;
(3)
שם הדגם ומספר סידורי, אם ישנם;
(4)
היות המצרך מסוג ב׳ אם איכותו נמוכה מהרגיל או שהוא פגום;
(4א)
אם המצרך מוחדש – המלה ”מוחדש“ ותאריך החדשתו;
(5)
שם היצרן ומענו, ואם המצרך מיובא – שם היבואן ומענו;
(6)
ארץ הייצור;
(7)
כמות המצרך –
(א)
הכמות תצויין ביחידות של מספר או ביחידות של אורך, שטח, נפח או משקל – הכל על פי השיטה המטרית;
(ב)
בסוגי המצרכים המפורטים להלן יכלול הסימון את הכמות הנקיה (נטו) של המצרך באריזה, ביחידות משקל או ביחידות נפח:
(1)
מצרך נוזלי יסומן ביחידות נפח –
(א)
מיליליטר (מ״ל) למוצר שתכולתו קטנה מ־1000 מיליליטר;
(ב)
ליטרים למוצר שתכולתו 1000 מיליליטר או יותר;
(2)
מצרך מוצק, מוצק למחצה או צמיג יסומן ביחידות משקל –
(א)
גרמים (ג׳) למוצר שמשקלו קטן מ־1000 גרם;
(ב)
קילוגרמים (ק״ג) למוצר שמשקלו 1000 גרם או יותר;
(3)
(בוטל);
(4)
על אריזה כוללת יסומנו מספר יחידות האריזה שבה, התכולה הנקיה ליחידת אריזה, והתכולה הנקיה הכוללת;
(5)
מצרך העלול לפחות במשקלו, בתנאי מסחר ושיווק רגילים, בגלל החסנה או הצגה למכירה, תצויין הכמות הפחותה ביותר שיש לשערה;
(8)
בקלטות – גם אורך הזמן בדקות בו ניתן לשמוע קלטת או לראותה במכשיר וידאו.
שפת הסימון
(א)
הסימון על טובין מתוצרת הארץ יהיה בעברית אך מותר שיהיה גם בלועזית, בתנאי שהסימון בכל אחת מן השפות יכלול את כל הפרטים הנדרשים על פי דין, ויהיה זהה בתכנו ובצורתו; האותיות הלועזיות לא יהיו גדולות מהאותיות העבריות ולא יהיו מובלטות יותר בדרך אחרת.
(ב)
הסימון על טובין מיובאים יהיה בעברית או בעברית ובלועזית; מופיע סימון נוסף בלועזית, שאינו נדרש לפי צו זה, אין צורך בתרגומו לעברית.
טובין המיוצרים ליצוא
הוראות צו זה לא יחולו על טובין מתוצרת הארץ המיוצרים ליצוא בלבד ואינם משווקים בארץ.
טובין מתוצרת אזור [תיקון: תשמ״ו־2]
הוראות צו זה יחולו גם על טובין מתוצרת אזור.
הוראות סימון מיוחדות
על הטובין המפורטים בתוספת הראשונה יחולו גם הוראות הסימון המיוחדות המופיעות לגביהן בתוספת השניה; היתה הוראה שבתוספת השניה נוגדת או עומדת בסתירה להוראת סימון כללית, עדיפה ההוראה שבתוספת.
הוראות שימוש
(א)
לטובין המפורטים בתוספת השלישית יצורפו הוראות שימוש.
(ב)
הוראות השימוש יהיו בשפה העברית, במצרך מיובא יהיו הוראות השימוש תרגום מהימן של הוראות השימוש הלועזיות במידה שישנן.
סימון לפני יבוא [תיקון: תשנ״ז, תשנ״ט, תשס״ה, תשס״ח, תשע״ד, תשע״ח]
(א)
הטובין המפורטים בתוספת הרביעית יסומנו כאמור בצו זה לפני ייבואם.
(ב)
(בוטל).
(ג)
(בוטל).
פטור
הוראות סעיף 17(א) לחוק והוראות צו זה, כולן או חלקן, לא יחולו על הטובין המפורטים בתוספת החמישית.
ביטול
בטלים –
(1)
צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (סימון כללי של מצרכים), התשל״ו–1975;
(2)
צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (סימון כלי בית), התשכ״ה–1965;
(3)
צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (סימון סיפונים), התשי״ט–1959;
(4)
צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (סימון רהיטים), התשכ״ו–1965;
(5)
צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (סימון מוצרי נייר וקרטון), התשכ״ד–1964;
(6)
צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (סימון מכונות תפירה), התשכ״ד–1963;
(7)
צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (סימון צבעים), התשכ״ו–1966;
(8)
צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (סימון הקלטות), התשל״ה–1975;
(9)
צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (סימון עטים), התשמ״ב–1982;
(10)
צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (סימון עפרונות, פסטלים ואריזותיהם), התש״ם–1980;
(11)
צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (טמפונים), התשל״ח–1978;
(12)
צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (סימון מוצרי הלבשה), התשכ״ג–1963;
(13)
צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (סימון גרביים), התשכ״ג–1963;
(14)
צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (סימון מנעלים), התשכ״ה–1965;
(15)
צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (סימון ארנקים, ילקוטים וחגורות), התשל״ו–1976;
(16)
צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (סימון שטיחי טפטינג), התשל״ז–1977;
(17)
צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (סימון צנצנת זכוכית), התשכ״ה–1965;
(18)
צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (סימון סרטי צילום), התשל״ד–1973.
תחילה
תחילתו של צו זה 90 ימים מיום פרסומו.

תוספת ראשונה

(סעיף 6)

[תיקון: תשס״ה]
(נמחק)
[תיקון: תשס״ה]
(נמחק)
[תיקון: תשס״ה]
(נמחק)
[תיקון: תשס״ה]
(נמחק)
[תיקון: תשס״ה]
(נמחק)
[תיקון: תשס״ה]
(נמחק)
[תיקון: תשנ״ו]
[תיקון: תשס״ה]
(נמחק)
[תיקון: תשס״ה]
(נמחק)
[תיקון: תשמ״ה, תשנ״ג, תשנ״ה־2, תשס״ה]
(נמחק)
[תיקון: תשס״ד]
[תיקון: תשס״ז]
[תיקון: תשס״ח]

תוספת שניה

(סעיף 6)

כלי בית [תיקון: תשס״ה]
(א)
בסעיף זה, ”כלי בית“ – כלי מיטלטל, למעט כלי פטור, המיועד להכיל אחד מאלה:
(1)
מזון, משקה וכיוצא בהם – בעת הכנתם, חימומם, בישולם, אפייתם, החזקתם, הגשתם או צריכתם;
(2)
חמרים, לרבות נוזלים, לצרכי ניקוי, רחצה או כביסה;
(3)
פסולת ביתית.
”כלי פטור“ – כלי מיטלטל העשוי כסף או זהב או המצופה כסף או זהב, וכן כלי מיטלטל המשמש אריזה למצרך לצורך מסחר או המופעל על ידי מנוע חשמלי או שמותקן בו גוף חימום חשמלי;
”קרמיקה“ – לרבות חרס או חרסינה.
(ב)
בכלי בית יצוינו פרטים כמפורט להלן:
(1)
סוג החומר, כגון: קרמיקה, נירוסטה, אמייל;
(2)
מידות וקיבול בליטרים, למעט כלי בית שקיבולו אינו עולה על 12 ליטר;
(3)
כל תכונה בכלי הבית המחייבת שימוש או טיפול בדרך מיוחדת, כדי למנוע פגיעה למשתמש בו או לכלי הבית, תוך שימוש רגיל או טיפול רגיל.
(ג)
בכלי בית שאינו עשוי מתכת יצויינו פרטים כמפורט להלן:
(1)
בכלי בית מקרמיקה או מזכוכית שאין בהם פגם – המלים ”סוג א׳“; ובלבד שלא יצויינו המלים ”סוג א׳“ על צלחת מקרמיקה אם המרווח בין שפת הצלחת לבין המישור שעליו היא מונחת כשהיא הפוכה עולה בנקודה כלשהי על 2% מקטרה החיצוני הגדול ביותר, או אם ההפרש בין קטרה החיצוני הגדול ביותר של הצלחת לבין קטרה החיצוני הקטן ביותר עולה על 2% מארכם הממוצע של אותם שני הקטרים, או אם שטחה העליון של הצלחת אינו חלק, אינו מבריק או אינו נקי מבועות;
(2)
בכלי בית שאין לציין בו המלים ”סוג א׳“ כאמור בפסקת משנה (1) ובכלי בית שאינו עשוי מתכת ויש בו פגם כלשהו יצויינו המלים ”סוג ב׳“ או ”סוג ג׳“.
[תיקון: תשס״ה]
(בוטל).
רהיטים [תיקון: תשמ״ו־3, תשנ״ה, תשס״ה, תש״ף]
(א)
בסעיף זה –
”רהיט“ – ארון, כוננית, מדף, מזנון, שולחן, כסא, כורסה, ספסל, שרפרף, מיטה, ספה, מזרן, תיבה או קולב, המיוצרים בסדרות, בין אם הם מיטלטלים ובין אם הם מיועדים להתקנה בבנין או במקום אחר, והנמכרים בתצוגה, בבית העסק או בנקודת מכירה;
”רהיט מתכת“ – רהיט עשוי כולו או בעיקרו מתכת;
”רהיט עץ“ – רהיט עשוי כולו או בעיקרו עץ;
”רהיט פלסטי“ – רהיט עשוי משרפים פלסטיים;
”רהיט משולב“ – רהיט עשוי מכמה חומרי גלם;
”רהיט מרופד“ – רהיט עשוי משלד ומריפוד;
”מזרן“ – מצע שפנימיותו עשויה פלסטיק מוקצף, גומי מוקצף, או חומרים אחרים, עם קפיצים או ללא קפיצים.
(ב)
בסימון רהיט עץ יצוינו גם הפרטים הבאים:
(1)
סוג העץ שממנו עשויים החלקים העיקריים, כגון עץ מסיבי, לבידים, לוח עץ עשוי שבבים, מ.ד.פ.; עשוי חלק כאמור מעץ גושני – יצוין גם שם העץ; עשוי חלק כאמור מלביד לוחות שבבים או מ.ד.פ – יצוין גם עוביו;
(2)
סוג הציפוי של החלק החיצוני של הרהיט, כגון לביד, פורניר, מלמין, קילוף, פורמאיקה, נייר, או כל חומר אחר; אם הציפוי עשוי פורניר – יצוין גם שם העץ ממנו הוא עשוי;
(3)
סוג הגימור לכל חלק חיצוני עיקרי של הרהיט, כגון פוליטורה, פוליאסטר, לכה, צבע פלסטי, צבע שמן או כל גימור אחר.
(ג)
בסימון רהיט מתכת יצוינו גם הפרטים הבאים:
(1)
סוג המתכת שממנה עשוי הרהיט;
(2)
החומר או החומרים שמהם עשויים החלקים הלא־מתכתיים של הרהיט, וברהיט מרופד – גם החומר ממנו עשוי בד הריפוד ותוכו של הריפוד;
(3)
סוג הציפוי של המתכת, וברהיט צבוע – גם סוג הצבע ומספר שכבותיו.
(ד)
(בוטל).
(ה)
בסימון רהיט משולב יצוינו גם החומרים שפורטו בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג).
(ו)
בסימון רהיט מרופד יצוינו גם הפרטים הבאים:
(1)
הרכב בד הריפוד החיצוני כגון: חומר סינתטי, חומר סינתטי מעורב בצמר או בכותנה תוך ציון אחוזי החומרים חומר טבעי טהור (כותנה, צמר או פשתן);
(2)
הוראות כלליות לניקוי בד הריפוד;
(3)
תוכו של הריפוד, כגון גומי ספוגי, גומי לטקס מוקצף, פוליאוריתן מוקצף, או חומר אחר ששמו יצוין, סוג קפיצי המתכת ומספרם;
(4)
החומר שממנו עשוי השלד.
(ז)
בסימון מזרן יצוינו גם הפרטים הבאים:
בד הריפוד, פירוט חומרי הגלם שבמזרן, מספר קפיצי מתכת.
(ח)
מידות –
(1)
ברהיט שהוא ארון, מזנון, כוננית או שולחן, יצוינו אורך הרהיט, רוחבו וגובהו, ובשולחן הניתן להארכה או להרחבה, אורכו או רוחבו של השולחן לפני הארכתו או הרחבתו ולאחריה; הסטיה מהמידות שצוינו כאמור לא תעלה על 1%;
(2)
ברהיט שהוא מיטה, ספה, מזרן, או ספסל לישיבת שני אנשים או יותר, יצוין אורכו של הרהיט ורוחבו; הסטיה ממידות מיטה או ספה שצוינו כאמור לא תעלה על 2%.
(ט)
על אף האמור בסעיף 2 לצו העיקרי, סימון רהיטים יכול שייעשה באופן מקוון, באמצעות הצגתו באתר האינטרנט של היצרן או של היבואן של הרהיט ובלבד שהתקיימו כל אלה:
(1)
פרטי הסימון מופיעים בעברית באופן שהצרכן יכול לעיין בהם בחיפוש לפי שם המוצר ומאפייניו, ושם הדגם ככל שישנו;
(2)
פרטי הסימון של רהיט יופיעו בהתאם לאמור בפסקה (1) לתקופה של 7 שנים לפחות מהמועד האחרון שבו נמכר אותו רהיט לקמעונאי.
(י)
(1)
סימון רהיט המשמש בתצוגה ייעשה על גבי שלט שיונח על הרהיט או בסמוך אליו וסימון רהיט המוצג בקטלוג ייעשה בקטלוג;
(2)
רכש צרכן רהיט שפרטיו לא מסומנים על גביו או על גבי אריזתו, ימסור לו העוסק, במסמך, את פרטי הסימון של הרהיט או את הקישור לאתר האינטרנט של היצרן או של היבואן של הרהיט כאמור בסעיף קטן (ט), לפי בחירת הצרכן; על אף האמור, רשאי העוסק למסור את פרטי הסימון או הקישור כאמור בדרך אחרת, למעט בעל פה, אם הסכים לכך הצרכן;
(3)
פרטי הסימון או הקישור לאתר האינטרנט כאמור בפסקה (2) יימסרו לצרכן במעמד ביצוע העסקה.
מוצרי נייר וקרטון [תיקון: תשנ״ו־2, תשס״ה]
(א)
בסעיף זה, ”מוצרי נייר וקרטון“ – המוצרים הבאים:
(1)
מחברת בכריכה רכה ותפירת גב;
(2)
בלוק למכתבים בכריכת בלוק;
(3)
(נמחקה);
(4)
(נמחקה);
(5)
מפיות נייר;
(6)
נייר טואלט;
(7)
(נמחקה);
(8)
נייר דבק;
(9)
מגבות נייר;
(10)
(נמחקה);
(11)
(נמחקה);
(12)
דפדפות נייר, בין משורטטות ובין שאינן משורטטות;
(13)
(נמחקה);
(14)
(נמחקה);
(15)
(נמחקה);
(16)
מעטפות;
(17)
(נמחקה);
(18)
נייר לכתיבה, להדפסה, לצילום ולפקסימיליה.
(ב)
בסימון מוצרי נייר וקרטון, יצוינו גם פרטים אלה:
(1)
סוג הנייר, כגון: נטול עץ, קרפ, טישיו, ממוחזר;
(2)
משקל למ״ר, למעט במוצרים המפורטים בפסקאות (5) ו־(6) שבסעיף קטן (א);
(3)
אורך ורוחב;
(4)
במוצרים ארוזים – מספר היחידות באריזה.
(ג)
מקום הסימון של מוצרי נייר וקרטון יהיה כמפורט להלן:
(1)
לגבי המוצרים המפורטים בפסקאות (1), (2) ו־(12) שבסעיף קטן (א) – על גבי הכריכה של כל יחידה;
(2)
לגבי המוצרים המפורטים בפסקאות (5), (6), (8), (9), (12), (16) ו־(18) שבסעיף קטן (א) – על גבי האריזה או העטיפה או על גבי כל יחידה.
[תיקון: תשס״ה]
(בוטל).
צבעים
(א)
בסעיף זה, ”צבע“ – צבע מוכן לשימוש בצורה נוזלית או נוזלית למחצה לרבות צבע יסוד, צבע לשכבות ביניים, צבע גמר או לכה ולמעט צבעי דפוס.
(ב)
הסימון של צבע יכלול –
(1)
גוון הצבע מתואר במלים או במספר לפי לוח הגוונים של היצרן או על ידי צביעת מכסה המכל מבחוץ, כולו או מקצתו, בגוון הצבע הארוז בו;
(2)
סימן לזיהוי האצווה (batch) ממנו ניטל הצבע הארוז במכל;
(3)
השימוש לו מיועד הצבע; ואם הוא צבע גמר המיועד לשימוש בפנים הבנין בלבד, יצויינו גם המלים ”צבע פנים“.
[תיקון: תשס״ה]
(בוטל).
[תיקון: תשמ״ט־4, תשס״ה]
(בוטל).
[תיקון: תשס״ה]
(בוטל).
מוצרי הלבשה [תיקון: תשס״ה, תשס״ז, תשע״ח]
(א)
בסעיף זה –
”מוצר הלבשה“ – מוצר המיועד או העשוי לשמש לבוש לגברים, נשים או ילדים, המורכב ביסודו מסיבי טקסטיל או מעור, בין אם יש בו חלקים או אבזרים שאינם עשויים סיבי טקסטיל או עור מעובד ובין אם אין בו חלקים כאמור;
”עיקר מוצר הלבשה“ – מוצר הלבשה למעט הבטנה, האבזרים והקישוטים שבמוצר ההלבשה;
”סיבים מלאכותיים“ – סיבים העשויים בדרך מלאכותית מחומר המצוי בטבע;
”סיבים סינתטיים“ – סיבים העשויים בדרך מלאכותית מחומר סינתטי.
(ב)
במוצר הלבשה המסומן בתווית לועזית, הכוללת הוראות כביסה וגיהוץ בצורת סימנים גראפיים או ספרות המציינת מידות, אין חובה לסמן את הסימנים הגראפיים או הספרות בעברית.
(ג)
(1)
הסימון יהיה ברור ובר קיימא וייעשה על מוצר ההלבשה גופו, או על גבי תווית עשויה מבד התפורה היטב או המחוברת דרך קבע באופן אחר למוצר ההלבשה, ובלבד שתווית או סימון המצויים על גבי מוצר ההלבשה גופו יהיו עמידים בכביסה.
(1א)
על אף האמור בפסקה (1) –
(א)
סימון גרביים, כובעים, צעיפים וכפפות, ייעשה על גבי האריזה או על גבי תווית שתוצמד להם היטב, או לאריזתם, בהדבקה;
(ב)
הסימון בעברית על מוצר הלבשה, למעט מוצר הלבשה כאמור בפסקת משנה (א), יכול שייעשה על גבי תג המחובר שלא בדרך קבע למוצר ההלבשה ובלבד שגודל מוצר ההלבשה, הוראות כביסה וניקוי והוראות גיהוץ כאמור בסעיף קטן (ד)(3) עד (5), סומנו בהתאם לפסקה (1).
(1ב)
על אף האמור בסעיף 4 לצו זה, מוצר הלבשה הנמכר בעסקת מכר מרחוק באמצעות האינטרנט יכול שלא יסומן בעברית ובלבד שהתקיימו לגביו אלה:
(א)
העוסק גילה לצרכן בעברית את פרטי הסימון הנוגעים לעניין לפי הוראות צו זה בשלב השיווק מרחוק;
(ב)
גודל מוצר ההלבשה, הוראות כביסה וניקוי והוראות גיהוץ כאמור בסעיף קטן (ד)(3) עד (5) סומנו בהתאם לפסקה (1);
(ג)
בסעיף קטן זה, ”עסקת מכר מרחוק“, ו”שיווק מרחוק“ – כהגדרתם בסעיף 14ג(ו) לחוק.
(2)
היה מוצר ההלבשה מורכב ממספר פריטים או יחידות, אשר לכל אחד מהם הרכב סיבים שונה או תכונות אחרות שונות, הטעונות סימון, חייבים כל פריט או יחידה סימון נפרד, אולם אם כל הפריטים או היחידות נמכרים לצרכן יחד כמוצר הלבשה אחד, מותר לסמן את כל הטעון סימון על תווית אחת תוך הפרדה ברורה בין הפרטים המתייחסים לכל פריט או יחידה.
(3)
היה המוצר מורכב ממספר פריטים או יחידות, הנמכרים לצרכן יחד כמוצר הלבשה אחד ואשר כל תכונותיהם הטעונות סימון זהות – מותר לסמן את הטעון סימון על תווית אחת.
(ד)
הסימון יכלול גם פרטים אלה:
(1)
שם הסיב שממנו עשוי מוצר ההלבשה כגון, כותנה, פוליאסטר, ויסקוזה, משי, צמר, אקרילן, אנגורה, פשתן, ובלבד שלא יצוין מוצר ההלבשה כעשוי מאחד הסיבים האמורים בלבד, אם משקל הסיב באחוזים קטן מ־85%, ואם הוא עשוי מתערובת של סיבים שונים, יצוינו שמות הסיבים ומשקלם באחוזים, לפי סדר יורד;
(2)
עשוי מוצר הלבשה מעור מעובד של בקר, צאן או חזיר, יצוין העור המעובד שממנו עשוי מוצר ההלבשה;
(3)
גודל מוצר ההלבשה יצוין בספרות או במילים ”קטן“, ”בינוני“, ”גדול“ או ”גדול מאוד“ ואולם על אף האמור בסעיף 4 לצו זה, מותר במקום המילים האמורות להשתמש באותיות האנגליות S, M, L, XL, XXL, XXXL;
(4)
על אף האמור בפסקה (3), ניתן לסמן מוצר הלבשה לתינוקות וילדים, במספרים או במילים המציינים טווח גיל;
(5)
על אף האמור בסעיף 4 לצו זה, הוראות כביסה וניקוי והוראות גיהוץ, ניתן לסמן בסימון גרפי כאמור בת״י 572 טקסטיל – סימון והוראות טיפול באמצעות סמלים מספטמבר 2000;
(6)
בגרביונים הסרוגים מחוטים סינתטיים או מלאכותיים, יצוין עובי החוטים ביחידות דניה (Denier);
(7)
מוצר הלבשה שנצבע או יוצר מחוטים או מסיבים צבועים או מאריג מודפס, לא יסומן בסימון שממנו נובע כי הצבע קבוע או יציב, אלא אם כן הצבע הוא בעל יציבות 4 לגבי כל גורם, כאמור בת״י 916 שיטות לבדיקת יציבות הצבע של מוצרי טקסטיל מאוגוסט 1998.
(ה)
(בוטל).
(ו)
(בוטל).
[תיקון: תשס״ה]
(נמחק).
שקיות פוליאתילן [תיקון: תשמ״ו־2, תשמ״ט־2, תשנ״ד, תשנ״ו, תשנ״ז־2, תשס״ה]
(א)
בסעיף זה, ”שקיות פוליאתילן“ – שקיות פוליאתילן המשמשות לאריזת טובין.
(ב)
השקיות מפוליאתילן ייארזו בחבילות או בגלילים; כל חבילה או גליל יכילו שקיות זהות בגודלן ובעובין.
(ג)
הסימון על החבילה או על הגליל יכלול גם פרטים אלה:
(1)
מידות השקיות בס״מ, אורך, רוחב (כולל הקפלים, אם ישנם); הספרות המציינות את המידות יבלטו לעין משאר פרטי הסימון וגובהן יהיה 4 מ״מ לפחות;
(2)
מספר השקיות שבחבילה או בגליל;
(3)
(א)
בשקיות אוכל (עד למידות 30 על 40 ס״מ), מספר השקיות יהיה בכפולות של 50;
(ב)
בשקיות אשפה ביתיות (מעל למידות 30 על 40 ס״מ), מספר השקיות יהיו בכפולות של 5.
תיקים [תיקון: תשנ״ו, תשס״ה]
(א)
בסעיף זה –
”תיק“ – ארנקי גברים, ארנקי נשים, תיקים מכל הסוגים, מזוודות, חפצי נסיעה, ילקוטים מכל הסוגים, תרמילים מכל הסוגים.
(ב)
הסימון של מזוודות ותרמילים יכלול את קיבולם במטרים מעוקבים.
(ג)
הסימון ייעשה על גבי תווית שתהיה תפורה או מודבקת על התיק.
[תיקון: תשס״ה]
(נמחק).
[תיקון: תשס״ה]
(נמחק).
[תיקון: תשמ״ה, תשנ״ג, תשנ״ה־2, תשס״ה]
(נמחק).
(לפי תיקון תשס״ה, סעיף 16א לתוספת השניה יימחק, אולם הכוונה היא לסעיף 16).
סימון מוצרי טבק [תיקון: תשס״ד, תשס״ה־2]
(א)
בסעיף זה, ”מוצר טבק“ – כהגדרתו בחוק הגבלת הפרסומת למוצרי טבק לעישון, התשמ״ג–1983 (להלן – חוק הגבלת הפרסומת).
(ב)
על אריזת מוצר טבק לא יופיע:
(1)
טקסט, שם, סימן מסחר, תיאור גרפי, או סימון שיש בו כדי לרמוז כי מוצר הטבק מזיק פחות ממוצרי טבק אחרים;
(2)
ציון של המונחים כלהלן, בין כלשונם ובין בתרגומם לעברית או לערבית או בכינויים או מילים דומות להן, נגזרות מהן או בעלות משמעות דומה low tar, ultra light, light, mild.
(ג)
מוצר טבק יסומן באזהרה לפי הוראות חוק הגבלת הפרסומת; ואולם על אף האמור בסעיף 2(ה)(1) לצו זה, סימון כאמור יודפס על גבי החפיסה או הקופסה ולא על גבי האריזה השקופה; לענין מוצרי טבק שאינם סיגריות, הסימון יכול שייעשה על גבי תווית שתודבק היטב לחפיסה או לקופסה באופן שתימנע הסרתה, לרבות לאריזה שקופה ובלבד שאריזה שקופה כאמור אינה מוסרת בשימוש רגיל בעת פתיחת האריזה; התווית לא תוסתר על ידי סימון אחר ולא תיפגע עם פתיחת הקופסה או החפיסה.
כלי מיטה ומגבת [תיקון: תשס״ז, תשע״ט]
(א)
בסעיף זה, ”כלי מיטה“ – לרבות שמיכה, כרית, מצעים וכדומה.
(ב)
בכלי מיטה ומגבת, יצוינו פרטי הסימון כמפורט להלן:
(1)
שם הסיב שממנו הם עשויים ובלבד שלא יצוינו כלי המיטה והמגבת כעשויים מאחד הסיבים, אם משקל הסיב באחוזים קטן מ־85%, ואם הם עשויים מתערובת של סיבים שונים, יצוינו שמות הסיבים ומשקלם באחוזים לפי סדר יורד;
(2)
על אף האמור בסעיף 4 לצו זה, הוראות כביסה וניקוי והוראות גיהוץ, ניתן לסמן בסימון גרפי כאמור בת״י 572 טקסטיל – סימון והוראות טיפול באמצעות סמלים מספטמבר 2000;
(3)
האורך והרוחב בסנטימטרים.
(ג)
הסימון יהיה ברור ובר־קיימא וייעשה על גבי תווית עשויה מבד התפורה היטב או מחוברת דרך קבע באופן אחר לכלי מיטה ומגבת ובלבד שהתווית תהיה עמידה בכביסה.
(ד)
על אף האמור בסעיף קטן (ג), הסימון בעברית על כלי מיטה ומגבת יכול שייעשה על גבי האריזה או על גבי תג המחובר שלא בדרך קבע לכלי המיטה ומגבת ובלבד שהוראות כביסה וניקוי והוראות גיהוץ סומנו בהתאם לסעיף קטן (ג).
(ה)
על אף האמור בסעיף 4 לצו זה, כלי מיטה ומגבת הנמכרים בעסקת מכר מרחוק באמצעות האינטרנט יכול שלא יסומנו בעברית ובלבד שהתקיימו לגביהם אלה:
(1)
העוסק גילה לצרכן בעברית את פרטי הסימון הנוגעים לעניין לפי הוראות החוק וצו זה בשלב השיווק מרחוק;
(2)
הוראות כביסה וניקוי והוראות גיהוץ כאמור בסעיף קטן (ב)(2) סומנו בהתאם לסעיף קטן (ג);
(3)
בסעיף קטן זה, ”עסקת מכר מרחוק“ ו”שיווק מרחוק“ – כהגדרתם בסעיף 14ג(ו) לחוק.
משחק מחשב [תיקון: תשס״ח]
(א)
בסעיף זה, ”משחק מחשב“ – משחק אינטראקטיבי שהוא תוכנה, כגון משחק וידאו, לומדה חינוכית ועיונית, השמור במדיה מגנטית, אופטית או פיסית אחרת.
(ב)
כל משחק מחשב יסומן בסמל שקבע ארגון Pan-European Game Information‏ (PEGI) כמתואר בטור א׳ להלן, אם הוא מתאים לתיאור שבטור ב׳ לצדו; הסימול יהיה על גבי הטובין או על גבי אריזתם הקבועה:
טור א׳
סימול
טור ב׳
משחק מחשב
עלול לעודד הפליה;
המתייחס לשימוש בסמים;
העלול להפחיד לילדים;
המכיל שפה גסה;
 המתאר עירום או התנהגות מינית;
המכיל תיאור של אלימות;
המדריך או המעודד הימורים;
מתאים לגילאי 3 ומעלה;
מתאים לגילאי 7 ומעלה;
מתאים לגילאי 12 ומעלה;
מתאים לגילאי 16 ומעלה;
מתאים לגילאי 18 ומעלה.
(ג)
משחק מחשב המסומן באחד או יותר משבעת הסימולים הראשונים, כאמור בטור א׳ בטבלה שבסעיף זה, יסומן גם באמור לגביו בטור ב׳ לצדו.
(ד)
על אף האמור בסעיף קטן (ג), הסימון כאמור בטור ב׳ יכול שיהיה באמצעות מקרא כולל לשבעת הסימולים הראשונים כאמור, ובלבד שהמקרא יהיה לצד הסימול; המקרא יהיה בגודל שלא יפחת מאורך של 5 סנטימטרים ורוחב של 4 סנטימטרים.
(ה)
הסימון, כאמור בסעיפים קטנים (ג) ו־(ד), יהיה בעברית באותיות מודגשות, בגודל שלא יפחת מ־2 מילימטרים; הסימון יהיה על גבי המוצר או על גבי אריזתו.

תוספת שלישית

(סעיף 7)

למוצרים הבאים יש לצרף הוראות שימוש:
סירי לחץ;
סיפוני מתכת לייצור מי סודה;
[תיקון: תשמ״ט־5]
צבעים וחמרי איטום;
טמפונים (תוכן הוראות השימוש חייב באישור משרד הבריאות);
[תיקון: תשמ״ח־3, תשנ״ה־3]
חמרי ניקוי, אבקות כביסה, נוזלים לכביסה, תכשירים לניקוי כלים, תכשירים לניקוי, כימיקלים לשימוש ביתי, חומרים לפתיחת סתימות ביוב ביתיות;
מכלי ארוסול לשימוש ביתי;
[תיקון: תשמ״ד]
כריות וסדינים חשמליים;
[תיקון: תשמ״ד]
שעונים דיגיטליים;
[תיקון: תשמ״ד]
מצלמות;
[תיקון: תשמ״ד־2]
מכונות תפירה חשמליות לשימוש ביתי;
[תיקון: תשמ״ד־2]
מערבלי מזון ביתיים;
[תיקון: תשמ״ד־2]
סכינים חשמליים לחיתוך;
[תיקון: תשמ״ד־2]
שואבי אבק ביתיים;
[תיקון: תשמ״ד־2]
מייבשי כביסה ביתיים;
[תיקון: תשמ״ו]
מגהצים;
[תיקון: תשמ״ו]
מייבשי שיער;
[תיקון: תשמ״ו]
מכונות גילוח;
[תיקון: תשמ״ו]
מסחטות חשמליות;
[תיקון: תשמ״ו]
מפזרי חום;
[תיקון: תשמ״ו]
מצננים;
[תיקון: תשמ״ו־3]
מערכות סטריאו;
[תיקון: תשמ״ו־3]
מכשירי וידאו;
[תיקון: תשמ״ו־3]
מכשירי גז ביתיים לשימוש בגז פחממני מעובה (הוראות בטיחותיות);
[תיקון: תשמ״ו־3]
תנורי מיקרו־גל;
[תיקון: תשמ״ו־3]
תנורי נפט;
[תיקון: תשמ״ז, תשמ״ט־6]
מחשבים אישיים כולל מדפסת;
[תיקון: תשמ״ז־2]
חלקיו של טובין להרכבה עצמית;
[תיקון: תשמ״ז־3]
מדיח כלים ביתי;
[תיקון: תשמ״ח, תש״ן]
תנורי בישול ואפיה;
[תיקון: תשמ״ח]
מקדחות חשמליות;
[תיקון: תשמ״ח]
משורי שולחן חשמליים;
[תיקון: תשמ״ח]
מלחמים;
[תיקון: תשמ״ח־4, תשמ״ט]
דבק נוזלי באריזות הקטנות מ־1 ק״ג;
[תיקון: תש״ן־2]
מכונות סריגה ביתיות;
[תיקון: תשנ״ד]
חומר המיועד לניקוי עדשות ראיה ולעדשות משקפיים;
[תיקון: תשנ״ד]
משחקים אלקטרוניים;
[תיקון: תשנ״ד]
מצלמות וידיאו;
[תיקון: תשנ״ד]
מכשירי רדיו טייפ;
[תיקון: תשנ״ד]
מערכות קומפקט דיסק;
[תיקון: תשנ״ד־2]
אמבטיות ז׳קוזי;
[תיקון: תשנ״ד־2]
מקרני שקופיות ומטולי תמונות;
[תיקון: תשנ״ד־2]
ממיסי חלודה ומדללים לשימוש ביתי;
[תיקון: תשנ״ד־2]
טפטים;
[תיקון: תשנ״ה־2]
חומצת מלח לשימוש ביתי;
[תיקון: תשנ״ט]
מכסחות דשא;
[תיקון: תשנ״ט־2]
סורק;
[תיקון: תשנ״ט־2]
מודם;
[תיקון: תשס״ב]
מערכות קולנוע ביתי;
[תיקון: תשס״ב]
מערכות שמע וסראונד;
[תיקון: תשס״ב]
מכשירי DVD;
[תיקון: תשס״ב]
מחשבי כף היד;
[תיקון: תשס״ב]
מברגות חשמליות;
[תיקון: תשס״ה]
מכשירים ותכשירים רפואיים המיועדים לשימוש עצמי.

תוספת רביעית

(סעיף 8)

[תיקון: תשמ״ח־2, תשנ״ז]
(נמחק);
[תיקון: תשנ״ט]
(נמחק);
[תיקון: תשנ״ד]
(בוטל);
[תיקון: תשנ״ד, תשנ״ד־2]
(בוטל);
[תיקון: תשמ״ד]
סיגריות, סיגרים וסיגרילות, טבק מעובד, טומבק מעובד וטבק או טומבק להרחה;
[תיקון: תשמ״ד, תשנ״ז־3]
(בוטל);
[תיקון: תשמ״ד־2, תשנ״ט]
(נמחק);
[תיקון: תשס״ז]
מצרך מוחדש.

תוספת חמישית

(סעיף 9)

מזון;
ספרים מודפסים, עיתונים, תמונות ומוצרים אחרים של תעשית הדפוס, כתבי־יד, כתבי הדפסה ותרשימים;
נוצות ומוך מוכנים ומוצרי נוצות או מוך, פרחים מלאכותיים;
כפתורים, לחצניות ורוכסנים;
מילויים לעטים;
צפורניים וחודים לעטים;
מסרקות ומחזיקי שיער;
יצירות אמנות, מוצרים בודדים של אוספים ועתיקות.


ט״ו בכסלו התשמ״ג (1 בדצמבר 1982)
  • גדעון פת
    שר התעשיה והמסחר
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.