צו הגנת הצומח (ביעור נגעים בכותנה) מתוך

צו הגנת הצומח (ביעור נגעים בכותנה), תשי״ח–1958

צו בדבר ביעור נגעים בכותנה

ק״ת תשי״ח, 1124.

בתוקף סמכותי לפי הסעיפים 3 ו־19 לחוק הגנת הצומח, תשט״ז–1956, אני מצווה לאמור:

1.

הגדרות

בצו זה –

”המנהל“ – מנהל המחלקה להגנת הצומח לרבות אדם שהמנהל העביר לו את סמכויותיו לפי צו זה, כולן או מקצתן.

2.

סמכות המנהל

התחייב בעל שדה כותנה לבדוק את שדהו ולמסור למנהל תסקירים בהתאם להוראותיו, רשאי המנהל לחייב אותו לרסס את צמחי הכותנה לשם ביעור נגעים אם הנגיעות הגיעה לאחוז שקבע המנהל.

3.

ביצוע ריסוסים

בעל שדה כותנה שלא חוייב על ידי המנהל כאמור בסעיף 2 או שלא מילא אחרי הוראות סעיף 2, ירסס, לפחות אחת לשבועיים, את צמחי הכותנה לשם ביעור נגעים.

4.

ריסוס לפי צו אישי

מפקח על הצמח רשאי, בצו אישי, לצוות על בעל שדה כותנה לרסס את צמחי הכותנה לשם ביעור נגעים לעתים יותר מזומנות מהאמור בצו זה.

5.

חומר הריסוס והכמות

הריסוס לפי צו זה יבוצע בחומר ובכמות כפי שיורה המנהל.

6.

מכונת ריסוס

(א)

הריסוס לפי צו זה יבוצע במכונה, שאושרה לכך בכתב על ידי המנהל (להלן – מכונת ריסוס), בין שהיא מופעלת מהקרקע ובין מהאויר.

(ב)

מכונת הריסוס תהיה מצויידת בעת הריסוס באביזרים מתאימים ליעילות הריסוס בהתאם לשלבי גידול הכותנה, כפי שיורה המנהל.

(ג)

מכונת הריסוס תהיה במצב תקין בעת הריסוס.

7.

ביטול

צו הגנת הצומח (ביעור תולעת הזיפית בכותנה), תשי״ז–1957 – בטל.

8.

השם

לצו זה ייקרא ”צו הגנת הצומח (ביעור נגעים בכותנה), תשי״ח–1958“.

ט׳ באייר תשי״ח (29 באפריל 1958)

קדיש לוז
שר החקלאות

אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.