לדלג לתוכן

צו בתי המשפט (הוספת עניינים כלכליים)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
צו בתי המשפט (הוספת עניינים כלכליים) מתוך ספר החוקים הפתוח

צו בתי המשפט (הוספת עניינים כלכליים), התשפ״ב–2021


ק״ת תשפ״ב, 1002.


בתוקף סמכותי לפי סעיף 42ב(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984 (להלן – החוק), בהסכמת נשיאת בית המשפט העליון ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקין צו זה:


הגדרות
בצו זה –
”חוק איסור הלבנת הון“ – חוק איסור הלבנת הון, התש״ס–2000;
”חוק מס ערך מוסף“ – חוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975;
”ערר על הליכי תפיסה“ – ערר על החלטה שניתנה בבית משפט השלום בבקשה לתפיסה של חפץ לפי סעיף 26 לחוק איסור הלבנת הון יחד עם סעיפים 32, 34 או 35 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969.
עניין כלכלי
(א)
בלי לגרוע מהאמור בסעיף 42ב(א) לחוק, אישום או ערר על הליכי תפיסה הוא עניין כלכלי, אם מתקיים לגביו המפורט להלן:
(1)
לגבי ערר על הליכי תפיסה – מתקיימים לגביו כל אלה:
(א)
האדם נחשד בעבירה לפי סעיף 3 לחוק איסור הלבנת הון שלגביה נתפס רכוש הנאמד בסכום של 5 מיליון שקלים חדשים לפחות;
(ב)
בערר שהוגש על ידי המאשימה – פרקליט המדינה או פרקליט המחוז הודיע כי הערר מעלה שאלות עובדתיות ומשפטיות מורכבות בעלות אופי כלכלי; בערר שהוגש על ידי חשוד או נאשם או טוען לזכות ברכוש – אם בתוך שבעה ימים מיום שהוגש הערר, הודיע פרקליט המדינה או פרקליט המחוז, כי הוא מעלה שאלות עובדתיות ומשפטיות מורכבות בעלות אופי כלכלי;
(2)
לגבי אישום – מתקיימים לגביו כל אלה:
(א)
לנאשם מיוחסת עבירה מהעבירות המפורטות להלן:
(1)
עבירה לפי סעיף 3 לחוק איסור הלבנת הון שהוגשה לגביה בקשת חילוט בשווי רכוש הנאמד בסכום של 5 מיליון שקלים חדשים לפחות;
(2)
עבירה לפי סעיף 220 לפקודת מס הכנסה אשר שווי העבירה הוא בסכום העולה על 10 מיליון שקלים חדשים;
(3)
עבירה לפי סעיף 117(ב) לחוק מס ערך מוסף, שנעברה בנסיבות מחמירות ואשר שווי העבירה הוא בסכום העולה על 10 מיליון שקלים חדשים.
בסעיף קטן זה, ”שווי העבירה“ – בעבירה לפי סעיף 117(ב) לחוק מס ערך מוסף – המס שלגביו נעברה עבירת המס, ובעבירה לפי סעיף 220 לפקודת מס הכנסה – ההכנסה שלגביה נעברה עבירת המס.
(ב)
פרקליט המדינה או פרקליט המחוז הודיע שמתקיימות אחת או יותר מהנסיבות המפורטות להלן:
(1)
האישום מעלה שאלות עובדתיות ומשפטיות מורכבות בעלות אופי כלכלי;
(2)
צפויים להתקיים בהליך דיוני הוכחות רבים לגבי היקף חומרי החקירה, מספר עדי התביעה ומספר הנאשמים.
(ב)
נשיא בית המשפט או סגנו, רשאי להורות שאישום או ערר על הליכי תפיסה, שלגביהם ניתנה הודעה של פרקליט המדינה או פרקליט מחוז לפי סעיף קטן (א), לא יידונו כעניין כלכלי, אם מצא שאינם מתאימים להיקבע כעניין כאמור.
(ג)
המגיש כתב אישום או המגיש ערר על הליכי תפיסה מטעם המאשימה לפי הוראות אלה יציין את עובדת היותו ”עניין כלכלי – הליך פשיעה כלכלית“ בראש כתב בי–הדין, בסמוך לשם הערכאה השיפוטית שאליה מוגש כתב האישום או הערר, לפי העניין.
תחילה ותחולה
תחילתו של צו זה ביום כ״ח באדר א׳ התשפ״ב (1 במרס 2022), והוא יחול על הליכים שנפתחו ביום התחילה או לאחריו.


י״א בכסלו התשפ״ב (15 בנובמבר 2021)
  • גדעון סער
    שר המשפטים
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.