צו בנק ישראל (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)
צו בנק ישראל (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי) מתוך
צו בנק ישראל (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי), התשע״א–2011
ק״ת תשע״א, 1103.
בתוקף סמכותי לפי סעיף 63(ב) לחוק בנק ישראל, התש״ע–2010 (להלן – החוק), ובהתייעצות עם שר המשפטים, אני קובע כללים אלה:
הפחתת סכומי העיצום הכספי
ראה הנגיד כי יש להטיל על אדם עיצום כספי לפי סעיף 58 לחוק, בשל הפרה שביצע, אך התקיימה אחת או יותר מהנסיבות המנויות להלן, הוא רשאי להפחית לאותו אדם מסכום העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, עד השיעור המרבי הנקוב לצד אותה נסיבה, ובהתקיים כמה נסיבות – עד השיעור המצטבר של השיעורים המנויים לצדן:
| הנסיבה | שיעור הפחתה מרבי |
|---|---|
|
(1) בחמש השנים שקדמו למועד ביצוע ההפרה המפר לא הפר הוראה מהוראות החוק, חוקי הבנקאות, חוק איסור הלבנת הון, התש״ס–2000, חוק איסור מימון טרור, התשס״ה–2005, או הוראות לפי סעיף 4ב(ב) לחוק המכר (דירות) (הבטחת השקעותיהם של רוכשי דירות), התשל״ה–1974
| 35 אחוזים; |
|
(2) המפר הפסיק את ההפרה ונקט פעולות לתיקון הליקויים ולמניעת הישנותם, הכל ביוזמתו ולהנחת דעתו של הנגיד –
| |
|
(א) לפני פניית הנגיד אליו באותו עניין
| 30 אחוזים; |
|
(ב) לאחר פניית הנגיד אליו באותו עניין
| 25 אחוזים; |
|
(3) קולת העובדות המהוות את ההפרה ונסיבות עובדתיות אחרות ובהן היקף ההפרה, הרווח שהיה עשוי להיות מופק ממנה, ההפסד שהיה עשוי להימנע או הנזק שהיה עשוי להיגרם בעקבותיה
| 50 אחוזים. |
הפחתת בשל נסיבות אישיות
ראה הנגיד, לגבי מפר שהוא יחיד, שהפרת ההוראה נגרמה בשל נסיבות אישיות המצדיקות הפחתה של העיצום הכספי, או שהתקיימו נסיבות אישיות קשות המצדיקות שלא למצות את הדין עם המפר, רשאי הוא להפחית את העיצום הכספי בשיעור שלא יעלה על 20% מסכום העיצום הכספי הקבוע לגבי המפר בשל אותה הפרה, וזאת בלי לגרוע מסמכותו לפי סעיף 1.
כ״ו באייר התשע״א (30 במאי 2011)
- סטנלי פישר
נגיד בנק ישראל
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.