צו בדבר העברת טובין (יהודה והשומרון)
צו בדבר העברת טובין (יהודה והשומרון) מתוך 
צו בדבר העברת טובין (יהודה והשומרון) (מס׳ 1252), התשמ״ח–1988
קמצ״ם, 77, 76 (צו 1252); קמצ״ם, 145, 1098 (צו 1389); קמצ״ם, 210, 4056 (צו 1570); קמצ״ם, 219, 4460 (צו 1583); קמצ״ם, 237, 6328 (צו 1665); קמצ״ם, 238, 6464 (צו 1682); קמצ״ם, 240, 6880 (צו 1718); קמצ״ם, 241, 7051 (צו 1733); קמצ״ם, 243, 7271 (צו 1752); קמצ״ם, 244, 7453 (צו 1763), 7474; קמצ״ם, 246, 8295 (צו 1794); קמצ״ם, 249, 8735 (צו 1810); קמצ״ם, 252, 9434 (צו 1826); קמצ״ם, 260, 11887 (צו 2094).
בתוקף סמכותי כמפקד כוחות צה״ל באזור, הנני מצווה בזאת לאמור:
הגדרות
בצו זה –
”הממונה“ – מי שמונה על ידי כממונה לענין צו זה כולו, לסוג טובין מסויים, או לסוג מסויים של בני אדם;
”טובין“ – כל נכס למינהו למעט מקרקעין, ולרבות תוצרת חקלאית;
”תוצרת חקלאית“ – צמח, כל חלק של צמח, לרבות פריו ולמעט פרי יבש, וכן בעל חיים חי או מת, וכל דבר הבא מן הצומח או מן החי, שלא עברו תהליך של עיבוד.
התרת הבאת טובין והוצאתם
(א)
הבאת טובין לאזור והוצאת טובין מהאזור טעונות היתר מאת הממונה.
(ב)
היתר לפי צו זה יכול שיהיה כללי, לסוגים, אישי או מיוחד.
(ג)
היתר שניתן לאדם לשם כניסה לאזור או ליציאה ממנו, אין כוחו יפה לשם הבאת טובין לאזור או לשם הוצאתם ממנו.
(ד)
אין במתן היתר לפי צו זה כדי לפטור מכל הוראות החלות על יבוא טובין או טובין מסויימים או על יצואם מכוח הדין או תחיקת הבטחון.
(ה)
הטוען כי בידיו היתר לפי צו זה, עליו הראיה.
הובלת טובין באזור [תיקון: 1389, 1583, 1810]
ראש המנהל האזרחי רשאי לקבוע, בתקנות, כי הובלתם או החזקתם של טובין מסויימים בתוך האזור תהיה טעונה היתר מטעם הממונה ורשאי הוא לקבוע בתקנות הוראות בדבר תפיסת נכסים שהובלתם נעשתה בניגוד לצו זה, חילוטם, מכירתם ותנאים לשחרורם, ובדבר הגבלת השימוש באמצעים ששימשו להובלה כאמור.
תנאי הבאת טובין או הוצאתם
הממונה רשאי להתנות בהיתר תנאים, לרבות תנאים בדבר העשיה בטובין לאחר הבאתם לאזור והדרך בה יובלו ליעדם.
נקודות מעבר טובין בין האזור וישראל [תיקון: 1570, 1665, 1682, 1719, 1752, 1763, 1794, 1826, 2094]
(מבוטל כהוראת שעה בתקופת תוקפו של צו בדבר הסדרת הסמכויות בנקודות מעבר (יהודה ושומרון) (מס׳ 1665), התשע״א–2010, עד יום 30.6.2026):
(א)
ראש המנהל האזרחי רשאי לקבוע בהודעה נקודות להעברת טובין בין האזור וישראל (להלן: ”נקודות מעבר“) ואת ההסדרים שיחולו בנקודות המעבר.
(ב)
ניתנה הודעה לפי סעיף קטן (א), לא יביא אדם טובין לאזור ולא יוציא טובין מהאזור אלא דרך נקודות מעבר, והכל בהתאם לאמור בהודעה.
(ג)
ראש המנהל האזרחי רשאי לקבוע כי סעיף קטן (ב) לא יחול על אדם או סוג בני אדם לגבי כלל סוגי הטובין, לגבי טובין מסויימים או לגבי טובין ממוצא מסוים או אל יעד מסוים.
כופר
(א)
עבר אדם על הוראות צו זה או הפר תנאי בהיתר שניתן מכוחו או נחשד בכך רשאי הממונה, בהסכמת אותו אדם, לקחת מידו כופר כסף בסכום שלא יעלה על הקנס הגבוה ביותר שניתן להטיל בשל אותה עבירה, ומשעשה כן יופסק כל הליך משפטי לענין העבירה; אולם אם הוגש כתב אישום אין לקחת כופר כסף אלא אם היועץ המשפטי ציווה על עיכוב הליכי המשפט.
(ב)
שילם אדם כופר לפי סעיף קטן (א) ייעשה בטובין בהם נעברה העבירה ככל שיורה הממונה.
עבירות
העובר על הוראות צו זה או המפר תנאי בהיתר שניתן מכוחו, דינו – מאסר חמש שנים.
תיקון צוים
(א)
(ב)
(ג)
הוראות
הממונה רשאי ליתן הוראות לביצוע צו זה, לרבות הוראות בדבר הסדרת הבאת טובין לאזור והוצאת טובין ממנו.
ביטול
הצו בדבר שטחים סגורים (איסור העברת טובין) (יהודה והשומרון) (מס׳ 49), התשכ״ז–1967 והצו בדבר העברת תוצרת חקלאית (יהודה והשומרון) (מס׳ 47), התשכ״ז–1967 – בטלים.
תחילת תוקף
תחילת תוקפו של צו זה ביום חתימתו.
השם
צו זה ייקרא: ”צו בדבר העברת טובין (יהודה והשומרון) (מס׳ 1252), התשמ״ח–1988“.
י״ט באלול התשמ״ח (1 בספטמבר 1988)
- עמרם מצנע, אלוף
מפקד כוחות צה״ל באזור יהודה והשומרון
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.