צדקת הצדיק/קעו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

‏[קעו] כשבונים או מייסדים בהכ"נ או בהמ"ד חדש באיזה מקום, נעשה מקודם שם מחיית עמלק ‏באותו מקום. דתיכף אחר מחיית עמלק בא קדושת המקום, כמשאז"ל (סנהדרין כ:) ג' מצות נצטוו ‏בכניסתן כו' מחיית עמלק ואח"כ בנין בהמ"ק. לכן קבעו רז"ל פ' בני העיר. מקדושת בהכ"נ ובהמ"ד ‏במס' מגילה. כי תיכף לכל קרני רשעים אגדע תרוממנה קרנות צדיק. וחז"ל (מגילה יז סע"ב) והיכן ‏מתרוממת קרנם בירושלים. היינו דהרמת קרן ישראל היא מצומצמת במקום מקודש לבד בא"י ולא ‏בהתפשטות הגורם בטול. ובתי כנסיות ובתי מדרשות הם קדושת א"י, כמשז"ל במגילה (כט.) ‏דעתידים שיקבעו בא"י. והג' מצות הם תכופות יחד. וגם בבנין ב"כ וב"מ חדש שהוא נקרא מקדש ‏מעט, כשאז"ל (שם) נתנשא גם כן נפש א' נשיאות מעט ע"ד המנאת מלך. רק בכניסה לארץ הי' זה ‏קודם מחיית עמלק. ולעתיד לבא יהי' הסדר כמ"ש בפסחים (ה.) לג' ראשון וחשיב שמו של משיח ‏בסוף. והוא נגד ראשון דפסח דבניסן עתידין ליגאל. ולולב וסוכה הם יחד כי לעולם תכופים יחד. ‏כריתת זרע עמלק שהוא נגד לולב כמ"ש בוי"ר (פ' ל) דמורה על ניצוח. ובנין בהמ"ק דנקרא גם כן ‏סוכת שלם. ולעולם מחיית עמלק קודמת, ולכך קדושת המקום לא פסקה, דקדושה ראשונה קידשה ‏לשעתה וקידשה לע"ל אע"פ שהן שוממין. משא"כ מלכות ב"ד פסקה לפי שעה לפי שהיתה אז ‏קודמת למחיית עמלק. משא"כ לעתיד שמו של משיח אין לו הפסק לפי שבא אחר־כך. וכן בהתנשאות ‏מעט דמקדש מעט שבגולה כשהמחיית עמלק היינו שורש רע וגם קדושת המקום קודמים ‏להתנשאות קדושת הנפש אז אין לו הפסק: ‏