צדקת הצדיק/קעו
[קעו] כשבונים או מייסדים בהכ"נ או בהמ"ד חדש באיזה מקום, נעשה מקודם שם מחיית עמלק באותו מקום. דתיכף אחר מחיית עמלק בא קדושת המקום, כמשאז"ל (סנהדרין כ:) ג' מצות נצטוו בכניסתן כו' מחיית עמלק ואח"כ בנין בהמ"ק. לכן קבעו רז"ל פ' בני העיר. מקדושת בהכ"נ ובהמ"ד במס' מגילה. כי תיכף לכל קרני רשעים אגדע תרוממנה קרנות צדיק. וחז"ל (מגילה יז סע"ב) והיכן מתרוממת קרנם בירושלים. היינו דהרמת קרן ישראל היא מצומצמת במקום מקודש לבד בא"י ולא בהתפשטות הגורם בטול. ובתי כנסיות ובתי מדרשות הם קדושת א"י, כמשז"ל במגילה (כט.) דעתידים שיקבעו בא"י. והג' מצות הם תכופות יחד. וגם בבנין ב"כ וב"מ חדש שהוא נקרא מקדש מעט, כשאז"ל (שם) נתנשא גם כן נפש א' נשיאות מעט ע"ד המנאת מלך. רק בכניסה לארץ הי' זה קודם מחיית עמלק. ולעתיד לבא יהי' הסדר כמ"ש בפסחים (ה.) לג' ראשון וחשיב שמו של משיח בסוף. והוא נגד ראשון דפסח דבניסן עתידין ליגאל. ולולב וסוכה הם יחד כי לעולם תכופים יחד. כריתת זרע עמלק שהוא נגד לולב כמ"ש בוי"ר (פ' ל) דמורה על ניצוח. ובנין בהמ"ק דנקרא גם כן סוכת שלם. ולעולם מחיית עמלק קודמת, ולכך קדושת המקום לא פסקה, דקדושה ראשונה קידשה לשעתה וקידשה לע"ל אע"פ שהן שוממין. משא"כ מלכות ב"ד פסקה לפי שעה לפי שהיתה אז קודמת למחיית עמלק. משא"כ לעתיד שמו של משיח אין לו הפסק לפי שבא אחר־כך. וכן בהתנשאות מעט דמקדש מעט שבגולה כשהמחיית עמלק היינו שורש רע וגם קדושת המקום קודמים להתנשאות קדושת הנפש אז אין לו הפסק: