צדקת הצדיק/עג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
<< · צדקת הצדיק · עג· >>

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

[עג] כשהאדם מתקן מה שחטא אז הש״י מזמין לו אותו פרק ואותו מקום כדי שתהיה תשובת המשקל שהרי ודאי יש דברים שאסור האדם להביא עצמו ליד כך כמו באותה אישה באותו כו׳ יעבור על איסור יחוד רק הש״י מזמין לו זה או ענין כיוצא בו. ואין הש״י מזמין לו זה אלא כשיודע שלא יכשל עוד. ולכך כאשר הש״י מזמין לו הוא סימן שכבר נתקן ונתקבלה תשובתו וזה שאז״ל בסנהדרין(כה.) בחזרתן של חשוד על טריפות שיחזיר אבידה וכו' וכיוצא ע״ש והרי זה אין בידם אם אין מוצאין אבידה מה יעשו, רק שכאשר תשובתו אמת הסימן שהש״י מזמין להם כך, וכשמזדמן להם הוא סימן שתשובתם אמת. וכך בגיחזי שחטאו היה שחמד למה של היה שלו. התחלת תיקונו הזמין לו השי״ת בשורת ביזת ארם. כמו שאמרו ז״ל (שם קז:) דהמצורעים הם גחזי ובניו, ולא חמדו לשתוק ולהרבות בבזה לעצמם כי חששו לחטא, כמ״ש ומצאנו עוון. ואז היה התחלה, ולא נזכר עדיין שמו בפירוש, ואח״כ סיפר מענין החזרת נחלה לאשה על ידו, והוא דבר דממילא בא על ידו, הוא סימן לגמר תיקונו. ואז אח״כ הלך אלישע לארם, ואז״ל (סנהדרין שם) להחזיר גיחזי בתשובה, זכה למה שאמרו ז״ל במדות (פ״ב) יתן בלבם ויקרבוך, שאף אחר כל התיקון צריך להתקרבות אלישע. וזכה שמי שהרחיקו הוא עצמו קירבו, ואע״פ שמ״מ רז״ל מנוהו באותן שאין להם חלק לעולם הבא, ואמרו שלא רצה לשוב, מ״מ דורשי רשומות אמרו שיש לו: