צדקת הצדיק/נב
אל יתמה האדם אם יראה רשעים מתרבים בעולם והולכים ומתגדלים בכל יום, כי ידע שה' יתברך הוא בעל הכרם, וכמו שאמרו (ב"מ פג:), ויודע טיבו של כרם יותר ממנו, ומתקן צרכיו בכל עת ורגע.
והנה רז"ל (סנהדרין צח.) אמרו שבן דוד אפשר שיבוא בדור שכולו חייב, דיעמיד מלך קשה כהמן שישובו בתשובה. והרי אמרו ז"ל (ילק"ש עמוס תקמב): איזה דור חביב מכל הדורות? זה דור המדבר, מפני שזכו לקבלת תורה; וכן על דורו של שלמה המלך ע"ה, אמרו (מו"ק ט.) שנתבשרו לחיי עולם הבא, מפני שזכו לבנין בית המקדש; ואין צריך לומר דורו של משיח, ודאי יהיה חביב, ואפשר שיהיה כולו חייב ויתהפכו לדור חביב על־ידי שה' יתברך יביאם לתשובה, ועל כרחך ששרש נשמתם ממקום גבוה יותר מכל הדורות.
דבאמת כל חטאי ישראל אינם בעצם, רק המשילום רז"ל (סנהדרין מד.) לאסא דקאי ביני חילפי[1], ולכן הם היסורים על־ידי החטא שהחוח עוקצה, אבל כשישרפו החוחים שסביבות – תשאר השושנה בשלימותה. ואדרבה, שושנה שבין החוחים חשובה יותר, כמו שאמרו (זהר ח"ב קפט:) [ואתאן למאן דאמר בעלי־תשובה עדיפי[2]] ותשובה אפשר שיהיה ברגע אחד, כדמוכח בפרק שני דקידושין (מט:), ואנו מבקשים: "השיבנו ה' אליך ונשובה". רק ה' יתברך צווח (מלאכי ג', ז'): "שובו אלי ואשובה אליכם" (כמ"ש סוף איכה רבתי), ומסתמא בדור שכולו חייב על כרחך שיהיה אז דידן נצח, וכשה' יתברך ירצה – הרי ברגע אחד יכלו כל הקוצים הסובבים ויהיה הכל כרצונו, ויתגלה שגם מה שקודם היה הכל לצורך.