צדקת הצדיק/ל
אף מעשה שאינה הגונה בעצם – כל שהיא הגונה לפי מחשבת האדם והיא מחשבת מצוה, רק שהיה לו לעשותה על צד היותר טוב, אין לנו למנוע ממנו עשייתה,
[כדמשמע מאליהו (ברכות ג, א). שהמתין עד שסיים תפלתו ולא מנעו תיכף. ואולי יש לומר דלא היה שם מקום פנוי להתפלל עוד. והי"ל להתפלל בדרך, ר"ל קודם שנכנסת לחורבה. ואינו במשמע, אלא גם שהיה יכול לצאת להתפלל, לא מנעו מהתפלל בחורבה. ואולי לבל יתבלבל בתפילתו על ידי זה, כיון שכבר היה מוכן להתפלל, לא רצה למונעו אף שאינו ראוי על פי דין לעשות כן לכתחילה]: