צדקת הצדיק/יז
זמן עבודת הפועל – רק ביום, כמ"ש: "יצא" וגו' "עדי ערב" (תהלים ק"ד, כ"ג), ולכן אמרו בעירובין (סה, א) אנן פועלי דיממא, אבל ליליא לשינתא, רק כי יזיף ביממא פרע בליליא [ועיין בתלמידי רבינו יונה ברכות ח' א', משמע דכן הלכה]. רק מכל מקום מצאנו גבי מלאכת בית־המקדש – ברכות ב' ב' ס"ד – דמקמי ומחשכי גם בלילה, משום דהוצרכו הלילה למשמר. ועיין שבת פ"ט ב' אמרינן דל פלגא דלילותא.
ונראה דגם בכל עבודת־ה' הלילה רק למשמר, כמו שאמרו (זח"א כז,א) "לשמרה" – זו מצות לא תעשה; וכמו שאמרו (עירובין צו.) דכל מקום שנאמר "השמר" וגו' הוא לא תעשה, והיינו שלא יעש עבירות. ולכך בשינה די, על־דרך שאמרו בפרק קמא דעבודה זרה (יט.): יכול יגרה עצמו בשינה כו' עיין שם: