פר אחד/נד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

פרק נ"ד[עריכה]

על אחיו בן אביו ואמו על אחת כמה וכמה. אפשר דעל זה אמר דוד במזמור ן' תשב באחיך תדבר בבן אמך תתן דופי, דעשאו בב' חלוקות, דלא מבעיא באחיך סתם דהוא מאב ואם שהוא איסור גדול, אלא אפילו בבן אמך דאינו אח מאב ואם הוא איסור גם כן יתר שאת מהרחוקים ממך. אלא דבאבות דר' נתן פ"ט עשו ק"ו ומה מרים שלא דברה אלא באחיה ולא דברה אלא בהחבא, והוא תרתי דסתרי למאמר דהכא וצריך ישוב. והנה בזה הראה לנו ענותנותו משה רבינו ע"ה, דאע"ג דהמלשין בסתר אין לו רפואה התפלל עליה אל נא רפא נא לה. ומ"ש הכא דאהרן לא נצטרע הוא הפך הגמ' בשבת דצ"ז בפסוק זה עצמו ויפן אהרן דאהרן נמי נצטרע ומפני הכבוד כיסהו. וכבר ראיתי בזה למוה"ר ולא עוד אלא שנרגש בזה ובקש לעשות שלום בין ב' המאמרים הללו יע"ש. ועיין למוה"ר החסיד מ"ש ז"ל בספר הבהיר אות הברית בזה ועיין מ"ש חכם בני נאמן נר"ו בספר אבות הראש ח"א דקו"ל ע"ב.

והצצתי בפרק זה דגמר אומר ואחר תטהר דיצא בטהרה, ולכך לא ביאר לחלוקה אחרת שהתחיל למנות ז' ז', ובלא"ה סמך בההיא דלעיל בפט"ז שהובא שם דכבר מפורש, אך ירידה ט' דהיא באהל מועד ועשירי דלעתיד סגר עליהם המדב'ר ולא ידענו למה. ועיין בספר אבות הראש פל"ד. וכנראה דעד כאן מצאו והיה עוד פרקים ולא נראו. והאל ברחמיו יאיר עינינו במאור תורתו תורת חיים:

חנון ה' וצדיק ואלהינו מרחם {{{2}}}

פי פערתי ואשאפה כי למצותיך יאבתי {{{2}}}

ת"ו תם ונשלם ש"ל שבח לאל ב"ע בורא עולם