לדלג לתוכן

פר אחד/מט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
<< · פר אחד · מט · >>


פרק מ"ט

[עריכה]

יזכר עון אבותיו אל ה'. את"ש דהני קראי מדברים על עשו דיתפרש יען אשר לא זכר לעשות חסד וירדוף איש עני ואביון ונכאה לבב למותת, דהיינו כדלעיל ר"פ מ"ד הבא מן הדרך מקדימין אותו במאכל ומשתה, והוא ראה אותן עייפים ויגעים משעבוד מצרים ומעינוי הדרך ולא שם לבו על כך, והיינו יען אשר לא זכר לעשות חסד ואדרבא איש עני ענוי מן הדרך ואביון מאכילה, לכן זכו'ר את אשר עשה לך עמלק נגד לא זכ'ר דאתה עייף ויגע. אי נמי וירדוף ליעקב בדרך ג"כ עד שהשאירו איש עני ואביון. ויבא על נכון מאי דכתיב אחריו ולא חפץ בברכה שדרשוהו על עשו דשנא דם הקרבנות, ועיין בקונטרסי חלקם בחיים בדרוש א' למילה ודוק.

טיטוס הרשע נכנס לבית קודש הקדשים. עיין תנחומא סדר חקת ובחידושי על המד"ר.

ומ"ש כדי לראות ביופי תוארן. פי' מוה"ר ולע"א [ולא עוד אלא] דהאשה אף שאינה כ"כ יפה המלבוש מיפה לה, ולכך ביקש להביאה ערומה יע"ש, וזה יהיה כונת הכתוב [בראשית לז, ב] והוא נער מתקן בשערו, כי ן' זקונים הוא לו זיו איקונין ויהי יוסף יפה תואר ועשה לו כתונת פסים מה צריך, ולכך וישנאו אותו, וזהוא ותתפשהו בבגדו, למה תרתי.

ומ"ש שהיתה מביאה ושתי בנות ישראל ערומות בשבת ועל כן נשחטה ערומה בשבת. עי' מ"ש הרב נחל קדומים במגילת אסתר סי' א' ובספר ברך את אברהם סדר אמור פרק ן'.