פר אחד/כה
פרק כ"ה[עריכה]
מכל מקום ריח רע קלט. בזה נוכל לתרץ מה שהקשה מוה"ר ולא עוד אלא בפכ"ג דלמה הענישו בריח רע של דובים ואריות, דאין מעצור לה' להפך הריח רע לטוב, וע"ש מה שתירץ. ויגדל התימא לפי מ"ש רש"י על פסוק [בראשית לז, כה] וגמליהם נושאים וסדר שמות על פסוק [ב, ג] בחמר ובזפת שלא יריח ריח רע, והכא בנח הביאו רש"י בכופר דבנח לא הוה אפשר. ולפי האמור הכא צדיק ה' בכל דרכיו להורות מיהא דדירתו עם הרשעים החטאים האלה בנפשותם גרם לו ריח רע אפילו שהוא לא חטא. אלא דראוי להתבונן איך היה מתפלל במקום ריח רע, ואם עדיין לא נתקן תפלה הרי בזה עצמו התפלל. ושמא בעת ההיא נתן איזה ריח כדי לבטל אותו ריח רע, כענין שהבאתי בקונטרס כף החיים סימן י"ד אות כ"ח. ועיין בספר בית השואבה דל"א ע"ב אות ע"ה.
יצחק מל את יעקב עשו מאס במילה. קשה דבאדר"ן פ"ב אמרו יעקב יצא מהול והכי איתא במדרש תהלים סי' ט' ובזוה"ק סדר משפטים ושמא האפת דם ברית קרי מל ובשגם מתוך שבחו אתי לידי גנותו דעשו ועיין לבני חכם נר"ו בס' אבות הראש שם.
עדית אשתו של לוט נכמרו רחמיה על בנותיה הנשואות והביטה אחריה לראות אם הולכות אחריה וראתה השכינה. צ"ל דהוא במונח שהיתה לה עון מהמלח, דהא לאו הכי בשביל שנכמרו רחמיה היה ראוי שלא תהיה לה נזק. ויתכן דשמא קא גרים עדי'ת גימט' שם דלילי"ת דהיתה מחלקה ורשותה דשמותיהן מספר אחד והיא באה מכחה.