פר אחד/יח
פרק י"ח[עריכה]
השמים נבראו תחילה. מוה"ר ולא עוד אלא הרבה בטעמים במאי פליגי והשמיט מענין דין ורחמים ותורה שבכתב ותורה שבעל פה ושרי ישראל ושרי אומות העולם ונשמות במדרגתם.
ולא נאמר בו ויהי ערב ויהי בקר וגו' לאחד שהי"ל כלי חמדה. ומה טוב לפי זה מה שדרשו בפסוק מזמור לק"ט ועל ספרך כולם יכתבו ימים יוצרו, ויהי ערב ויהי בקר יום אחד וכן עד הששי, ולא אחד בהם דבשבת לא כתיב יום הז', וזה יורה ולי מה יקרו רעך אל, דנקראו ישראל ריעים למען אחי ורעי. ועיין במדרש תהלים ובילקוט שם בסי' לק"ט. ומ"ש בשעה אחת וברגע אחד. עיין למוה"ר ולא עוד אלא לקמן בפל"א.
מכאן אמרו כל המברך על היין בלילי שבתות מאריכין לו ימיו ושנותיו בעולם הזה ויוסיפו לו שנות חיים לעוה"ב. והא נמי כטע'ם לצד למה שתקנו לומר לחיי בסברי מרנן דהוא בעת הברכה, והא שמיע לי דבקידוש קא משתעי. ונקט כל המברך, כל לאתויי ברכת המזון נמי דיקח כוס ויברך עליו ברכת המזון בליל שבת אפילו דבחול אינו נוהג. או מחמת מחלה דאינו שותה יין, או כי אין ידו משגת, עכ"פ ליל שבת יצמצם שלא לשתות בתוך הסעודה זולת הדחה מדגים לבשר. ואפשר בשכר ויהיה שותה כוס של ברכה בריוח וארכא בחיים יהיבת ליה. ועיין מ"ש עוד בזה בחי' על התקונים ד"ס ע"ב בס"ד.
ז' רקיעים. הכא מונה ח' שבעיות דבחר הקדוש ברוך הוא בז'. ועיין בקונטרסי חיים ומזון ח"א אות קפ"ב ולמוה"ר ולא עוד אלא לעיל מזה פרק ג'. ועוד לו באגדת אליהו ח"ב ד"ץ ע"ב. ועיין בתקונים דף קכ"ח ע"ב, ועיין בזוה"ק סדר בראשית דמ"ה ע"ב ובתוס' ח"ג סימן טו"ב וסדר ויקרא ד"ט ע"ב ותזריע דמ"ז ע"ב ואחרי דע"ו ע"ב ובהר דק"ח ע"ב ובתוס' ח"ג סימן ז', ובקונטרסי חיים לגופא וצדקה לחיים מערכת ס'. ועיין למהרש"א בחידושי אגדות ריש יומא ופ"ד דנדרים ופ"ב דערכין, ובילקוט ראובני סדר נשא. ועתה מדפ'ס ועולה ספר נאה להודות לרב אחא משבחא גדול הנאמר באברהם ז"ל וראיתי לו מה שהביא במספר ז' ודוק.