פרקי דרבי אליעזר פרק מג
<< · פרקי דרבי אליעזר · פרק מג · >>
התשובה ומעשים טובים כתריס בפני הפורענות ר' ישמעאל אומ' אלו לא נבראת התשובה לא היה העולם עומד אלא הואיל ונבראת התשובה והב"ה ימינו פשוטה לקבל שבים בכל ואמ' שובו בנים שובבים שובו בני אדם ותדע לך כח התשובה בא וראה מאחאב מלך ישראל שגזל וחמד ורצח שנ' הרצחת וגם ירשת ושלח וקרא ליהושפט מלך יהודה והיה נותן לו מלקות ארבעים בכל יום שלשה פעמים ובצום ובתפלה היה משכים ומעריב לפני הב"ה ועוסק בתורה כל ימיו ולא חזר על מעשיו הרעים עוד ונרצת בתשובתו שנ' הראית כי נכנע אחאב מפני ר' אבהו אומ' תדע לך כח התשובה בא וראה מדוד מלך ישראל שנשבע הב"ה לאבות להרבות את זרעם כככבי השמים ובא דוד למנות את מספרם אמ' לו הב"ה דוד אני נשבעת לאבות להרבות את זרעם כככבי השמים ואתה בא לבטל דברי בשבילך נתנה הצאן למאכל ובשלשה שעות נפל מישראל שבעים אלף איש שנ' ויפלו מישראל שבעים אלף איש ר' שמעון אומ' לא נפלה מישראל אלא אבישי בן צרויה בלבד שהיה שקול במעשיו הטובים ובתורתו כנגד שבעים אלף איש איש כתוב כאן ואין כתוב אנשים ושמע דוד וקרע את בגדיו ולבש שק ואפר ונפל על פניו ארצה לפני ארון ברית ה' והיה מבקש תשובה ואמר לפני הב"ה רבון כל העולמים אנכי הוא שחטאתי העבר נא את חטאתי ונרצת תשובתו ואמ' למלאך המשחית בעם רב לך עתה הרף ידך ומה הוא רב אמ' לו רב נפל מישראל מה עשה המלאך לקח את חרבו וקנחה בטליתו של דוד וראה דוד את חרבו של מלאך והיה מרתית ר"ל בכל אבריו עד מותו ולא יכול דוד ללכת לפניו ר' יהושע אומ' תדע לך כח התשובה בא וראה ממנשה בן חזקיהו שעשה כל תועבות הרעות הרבה מאד מכל הגוים והוא העביר את בנו באש לבעל יצא חוץ לירושלם מפרי וזובח לכל צבא השמים ובאו שרי גדודים מלך בבל ואחזוהו במניקת ראשו והורידוהו בבלה ונתנו אותו במחבת אש ושם קרא לכל אלהים אחרים שזבח ואין אחד מהם עונה אותו ומצילו אמ' אני אקרא לאלהי אבותי בכל לבי אולי יעשה לי ככל נפלאותיו שעשה לאבי וקרא לאלהי אבותיו בכל לבו ונעתר לו ושמע תחנתו שנ' ויתפלל אליו ויעתר לו באותה שעה אמ' מנשה אית דין ואית דיין בן עזאי אומ' תדע לך כח התשובה בא וראה מר' שמעון בן לקיש שהיה הוא ושני ריעיו בהרים גוזלין וחומסין כל אשר יעבור עליהם בדרך מה עשה ר' שמעון הניח לשני ריעיו שודדין בהרים ושב לאלהי אבותיו בכל לבו בצום ובתפלה והיה משכים ומעריב לבית הכנסת לפני הב"ה והיה עוסק בתורה כל ימיו ובמתנות עניים ולא שב על מעשיו הרעים עוד ונתרצית תשובתו וביום שמת מתו שני רעיו השודדים בהרים ונתנו לר' שמעון באוצר החיים ולשני רעיו בשאול התחתונה ואמרו שני רעיו לפני הב"ה רבון כל העולמים יש לפניך משוא פנים זה היה עמנו שודד בהרים והוא באוצר החיים ואנו בשאול תחתית אמ' להם זה עשה תשובה בחייו ואתם לא עשיתם תשובה הנח לנו ואנו עושים תשובה גדולה אמ' להם אין תשובה אלא עד יום המיתה משל למה הדבר דומה לאדם שהוא רוצה לפרוש בים אם אינו לוקח בידו לחם מארץ נושבת ומים מתוקים בים אינו מוצא לאכול ולשתות ולא עוד אלא אדם שהוא רוצה לילך לקצה המדבר אם אינו לוקח מן היישוב לחם ומים אינו מוצא במדבר לאכול ולשתות כך אם האדם אינו עושה תשובה בחייו לאחר מיתתו אין לו תשובה אלא נתינת האיש כדרכיו וכפרי מעלליו ר' נחוניא בן הקנה אומ' תדע לך כח התשובה בא וראה מפרעה מלך מצרים שמרד בצור עליון הרבה מאד שנ' מי ה' אשר אשמע בקולו ובלשון שחטא בו בלשון עשה תשובה שנ' מי כמוך באלים ה' מי כמוך נאדר בקדש והצילו הב"ה בין המתים מניין שלא מת שנ' כי עתה שלחתי את ידי ואך אותך ואולם בעבור זאת העמדתיך וכו' והלך ומלך בננוה והיו אנשי נינוה כותבים מכתבי עמל וגוזלים איש את ריעהו ובאים איש על רעהו במשכב זכור ובא אצלו מעשיהם הרעים וכששלח הב"ה ליונה להנבא עליה להחריבה שמע פרעה ועמד מכסאו וקרע בגדיו ולבש שק ואפר והכריז בכל עמו שיצומו כל העם שני ימים וכל מי שיעשה את הדברים הללו ישרף באש מה עשה העמיד האנשים מצד אחד והנשים מצד אחר וכל בהמה טהורה מצד אחר והילדים רואים את אמותיהם ורוצין לינק ובוכין ואמותיהם רואים את בניהם ורוצים להניקם ובוכות הילדים ק"כ אלף וג' אלפים הרבה משנים עשר רבוא שנ' ואני לא אחוס על נינוה העיר הגדולה ארבעים שנה האריך אפו עמהם כנגד ארבעים יום ששלח את יונה ולאחר ארבעים שנה שבו למעשיהם הרעים הרבה מן הראשונים ונבלעו כמתים בשאול תחתיה שנ' מעיר מתים ינאקו שלח הב"ה ביד עבדיו הנביאים אל ישראל ואומ' שובה ישראל עד ה' אלהיך כי כשלת בעוניך עד ההוא ששמעכם בהר סיני אומ' אנכי ה' אלהיך כי כשלת בעוניך ומלך אין כתיב כאן אלא כי כשלת בעוניך קחו עמכם דברים קחו עמכם כסף וזהב אין כתיב כאן אלא קחו עמכם דברים ואין כתיב כאן ונשלמה כסף וזהב אלא ונשלמה פרים שפתינו ר' יהודה אומ' אם אין ישראל עושין תשובה אין נגאלין ואין ישראל עושין תשובה אלא מתוך צער ומתוך הדחה ומתוך הטלטול ומתוך שהוא אין להם מחיה ואין ישראל עושין תשובה עד שיבא אליהו הנביא שנ' הנה אנכי שולח לכם את אליהו הנביא לפני בא יום ה' הגדול והנורא והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם ברוך אתה ה' הרוצה בתשובה:
פירושים
[עריכה]בא וראה מאחאב מלך ישראל שעשה תשובה גדולה. שא נא עיניך וראה מ"ש בזה בספרי זוטא נפש כל חי מערכת א' אות כ"ב ובקונטרס עמודי חיים עמוד תורה סעיף צ"ב ובמ"ש פרי בטני נר"ו בספר אבות הראש פל"ו. ועיין בתנא דבי אלי' פ"ג בנוסחא חדשה וי"א אחאב.
ובאותו לשון שחטא בו בלשון עשה תשובה. מכוון יפה לפרק דלעיל מזה דבל' מצרי אמר מי כמוך ופי' מוה"ר ולע"א לתקן באותו לשון שחטא והפשט מי ומ'י ההולכים אך תוכו רצוף כלשון עמו שהיה משבר ל' מצרי ומי לנו גדול ממשה דאף בו אמרו כן כדאיתא במד"ר ס' שמות בפסוק ומאז באתי אל פרעה אז ישיר משה.
והוא העביר את בנו באש גי בן הינום. פירש מוה"ר ולא עוד אלא דשם פתח גהינם יע"ש. ובזה יובן רשעים אפילו על פתחה של גיהנם אינן חוזרין [עירובין יט א] וק"ל. והאמת אגיד דנזדעזעתי בקוראי מימר קדישין יוצא מפי כה"ג בזה מוה"ר שם, דכתב בהא דמנשה דעד שתתקדש נפשך בתכלית הקדושה לא תוכל להבין דברי אלה, וכל הקורא בהם יודע אני שהוא כרוח היוצא מהנוד דהעומד אינו מרגיש קול הברה, והנוד עצמו אינו מרגיש עד שיגיע זמן דיצמח פורקניה ע"כ.
כותבים כתבי עמל ובאים איש אל רעהו במשכב זכר. נראה דכיונו בזה למ"ש במד"ר סדר בראשית פכ"ו עד שכתבו גמוסיות וכו', וע"ש בחי' מ"ש בזה יע"ש, כן ננוה למדו מדורות הראשונים והיו עושין כן.
והשיב לב אבות וכו'. היינו דדריש לשון תשובה. ואתי שפיר לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם, לפי מה שפירש הרב לחמי תודה בכונת אומרינו והסר השטן מלפנינו, דיש עונות דאבותינו חטאו ויש עונות דהבנים חוטאים בדור האחרון מה שלא נמצא באבות מקודם ע"ש. ולפי זה יבא המאמר דלעיל פרק מ' שלח נא ביד תשלח ביד אליהו מהאי קרא גופיה דהנני שולח לכם, והוא דבפ' ופרעה הקריב דרשו שהקריבן לתשובה וצר למשה איך יבא התשובה ע"י פרעה הרשע יותר טוב שלח ע"י אליהו הנני שולח לכם, והשיב הקדוש ברוך הוא דזהו לעתיד תשובה גדולה אך עתה יודע אני שאינן עושין תשובה גדולה ופסל מיכה עובר בים ועתידין לעשות העגל, ודומה לזה הוא המשל שהובא בפמ"א מפרכיות שחורות ללבנות, כן הדמיון מתשובה ע"י פרעה לתשובה ע"י אליהו, ונכון בעיני מאד. ומהמשל הזה אתה תשמע דשפיר קפדי על המד"ת או על הש"ץ שלא יקח קנין מהחתן בסודר כי אם לבן, ודרך החתן ללבוש לבנים ביום חתונתו.
ואין ישראל עושין תשובה אלא מתוך הצער והדוחק והטלטול ושאין להם מחיה. מוה"ר ולא עוד אלא כדרכו דה"ק דמהפך בזכותן של ישראל לשבח. והרואה יראה דלא יעבור פירושו בשטח לשון המאמר, ובשגם המאמר דמעמיד להם מלך כהמן והוא הביא לעיל דצ"ה רע"ב כאחשורוש יע"ש לא יכון עם דרכו.
ברוך אתה ה' הרוצה בתשובה. פירש מוה"ר ולא עוד אלא על מ"ש החינוך בפירוש המאמר עונש שמענו אזהרה מנין דאינו מניחו הקדוש ברוך הוא שיאמר אני חוטא ואני מתרצה בעונש יע"ש. וזה מפורש נמי בר"י החסיד זיע"א בספר החסידים סימן ש"א על מי שלא היה רוצה לקרות שנים מקרא ואחד תרגום ואומר אין לי חפץ דמאריכין ימיו, ע"ש דבריו כי נעמו, ועיין בסה"ק כף החיים סימן ז"ך אות ח'.