פרדס רמונים כז כב

פרק עשרים ושנים:

באות ק' פי' בספר התמונה, כי היא בת"ת מלשון (תהלים, יט) ותקופתו על קצותם. כי הוא הסובב והמקיף. ועיקרה במלכות והיא הכ' שעל הוא"ו שהוא תפארת מקבלת מהבינה.

כלל הדברים כי הו' מקבלת מהבינה ומשפיע למלכות וזה כונת האות. ועקרה במלכות ופתוחה למטה להשפיע בסוד ההקפה. וממשלתה בשעת לבנה שכן היא במלכות.

ויש מי שפי' בע"א ז"ל ק' ענין וצורה של זוהר שמשם היו לוחות הברית שנתנו ע"י משרע"ה וע"כ נקרא הקב"ה אלהים קדושים שהוא קדוש בכל ענייני קדושות. והענין הנתיב של זה האור נקרא כסא הכבוד.

ובזוהר בפרט בשיר השירים נראה בפי' כי האות הזה רמז אל הנחש העקום בזנבו והוא מתקרב אל הקדושה ונראה כקוף בפני בני אדם.

ואפשר שיהיה הרמז אל המלכות [דקליפה] ונקראת קוף פי' מלשון קופה שהיא מקבלת הכל: