פרדס רמונים כו ה
<< · פרדס רמונים · כו · ה · >>
פרק חמישי: בהיכל הה' והוא נקרא שאול כנגד זה נקרא יצר הרע ער"ל וזהו עיקר הערלה. בהיכל זה יש פתח א' ועליו ממונה א' ושמו איבה והוא מעורר מדנים ואיבות בעולם ועל שמו נקרא ההיכל הזה איבה. בהיכל זה יש רוח א' טמא שהוא שולט על הכל ושמו שוד"ד והוא מעורר שוד ושבר והוא רובץ בהרים הרמים בין סלעים וצורים ויערות. מהיכל זה יונקים כל אותם שודדים ומשם יוצאים כל אותם הרצחנים וההורגים והולכים אחר לה"ט החרב המתהפכת להרוג הכל [משם יוצא רוח א' ונקרא שו"ד] וכאשר יש רעב בעולם ח"ו הרוח הזה הנקרא שו"ד מזדווג עם רוח אחר הנקרא כפן. זה לשודד בני העולם ולהמיתם וזהו הנקרא שוד, וזהו לקלל המזון שבמעיהם שלא ישבעו והוא הנקרא כפ"ן. וכאשר יש בישראל גומלי חסדים בזמן הרעב גורמים לאלו שלא ישלטו בעולם על ישראל ושולטים על אומות העולם ונכנעת צד הטומאה וישראל מתברכים. וכאשר ח"ו אין בישראל מי שיגמול חסד ואומות העולם גומלי חסדים אז ח"ו מתגבר הקליפה, וא' מאלו משפיע לאומות ויונק כל שפע הקדוש. וע"ז נאמר (שה"ש, א) שמוני נוטרה את הכרמים, [אלו אוה"ע]. כרמי שלי לא נטרתי, אלו ישראל. שכל השפע יורד מקדושה אל צד אחר ח"ו. תחת אלו שאמרנו יש רוחות טמאים ונקראים ערלה והם זמורי ערלה וענפי ערלה ועל כלם ממונה א' ונקרא גז"ר דיני"א והוא ממונה על כל אותם שאינם שומרים שני ערלה ועל אותם המעכבים את המילה וזה טעם חתן דמים למולות (שמות ד, כו) שאמרה צפורה. והוא ממונה על האדם כאשר מטמא בריתו להכניסו בשאול ואבדון לדונו שם. באמצע היכל הזה יש רוח א' שהוא אורב על הדרכים ועל המקומות לראות אותם שעוברים על התורה להלשינם למעלה להכניס איבה בין העליונים והתחתונים וכן כלם עומדים לפתות את האדם מדרך טובה לדרך רעה ואח"כ עולה ומקטרג עליו והורגו ונמצא מוציאים אותו מהעוה"ז ומן העה"ב. ואין לך אי"בה גדולה מזו, וע"כ נקרא היכ"ל איב"ה. והרוח הזה נקרא אפריר"א והכונה עפרא דקטמא שאינו עושה פירות ואינו מגדל צמחים הפך מעפר הקדוש שהיא המלכות שהוא עושה פירות. והטעם כי כבר נתבאר כי כל רוח הטומאה מסורסים הם. וזהו מעפר שריפת החטאת כי הוא אחוז בחטא שהוא נחש עקלתון ועוד כי כשאדם חוטא העפר הזה מתגבר ע"י הנחש וזהו כלול במי המרים המאררים וזהו עפר המשכן שהיה משקה ממנו הכהן לסוטה מפני שזנתה ונטתה אחרי הנחש הזונה לזה משקים אותה מעפר קרקע המשכן שהוא העפר [ב] במי המרים ושולט בה הרוח הזה ומכלה אותה ואלו הם מים אחרונים חובה. השם יצילנו: