פרדס רמונים כו ד
<< · פרדס רמונים · כו · ד · >>
פרק רביעי: בהיכל ד' והוא נקרא חוב"ה ונקרא טי"ט היו"ן ונקרא כנגד זה יצה"ר אב"ן מכשול. היכל זה נקרא חובה מטעם שהוא כנגד היכל זכות. וכל חובות בני אדם ועונותיו ישנם בהיכל זה וכמה מלאכי חבלה שמקבצים אותם ומכניסים אותם בהיכל זה. וביום הדין בר"ה כששוקלים חובה וזכות אם כף הזכות מכריע מכחות צד הקדושה אוחזין בו [של צד הקדושה מכריע הוא קדוש] ודנין אותו לחיים, ואם כף חובה מכרעת כמה מבעלי חובה אוחזים בו ואומרים שלנו הוא שלנו הוא ושמחים בו ודנין אותו למיתה. בא וראה כמו שהאדם מתנהג בעולם הזה כן נמשך ונשפע עליו מלמעלה אם רודף אחר היצר הטמא והעבירות רוח הטומאה רודף אחריו ומסייעו ליטמא יותר וגורם לו לבא לידי עבירות יות חמורות וטומאות רצוצות יותר מן הראשונות ואם האדם מטהר עצמו ורודף אחר הקדושה ומקדש עצמו רוח הקדושה נמשך אחריו ונשפע עליו ומטהרתו ומקדשתו ומלבשתו ענוה ויראה ומביאתו לידי טהרה יותר גדולה כמו שארז"ל במסכת ע"ז (עבודה זרה, כ) זהירות מביא לידי זריזות וגו'. בהיכל זה הוא מקום כל אותם הנקראים אלהים אחרים והם אותם המפתים לב"א בתענוגי עה"ז ובניאופים ובזנות. ועל כל אלו [הנקראים] אלהים אחרים יש רוח שולט על כלם והוא נקרא א"ל נכ"ר והוא המפתחה הלומדים בתורה בבית המדרש במחשבות רעות זרות ובטינופים ואומרים לו מה אתה עומד כאן ומפסיד ימי בחרותך בעסק הלימוד ומתיש כחך הלא יותר טוב לך לשמוח בילדותך בנאופים ובזנות. וכאשר האדם נפתה אחריו הולכים אחריו כמה בעלי טומאה לטמא אותו בעולם הזה וכל אלו נקראים צוא"ה רותחת שעומדים לטנף האדם כדפי'. באמצע ההיכל הזה יש רוח א' ושמו נגע וממנו מתפשט רוח א' ונקרא נגע צרעת והם עומדים לטמא לכל אותם בעלי לשון הרע יותר על כל אותם המטמאים אותו. והנגע העליון אשר אמר הוא ממונה לקלל לכל אותן שלחנות שלא נסדרו בשבת כראוי וכלם ערוכים לפניו והוא מקלל אותם קללות נמרצות שאין להאריך בהם הרחמן יצילנו. וכדרך הקדושה לטוב כך דרך הטומאה לרע. בהיכל הזה תלויים לרעה כל הדברים חוץ מבני חיי ומזוני [א] שהם תלוים למעלה בשאר ההיכלות ויורדין להיכל זה ומשם יוצאין מקטרגים לרעה אם למעט בניו של האדם או להמיתם או למעט מזונותם הרחמן יצילנו. מהיכל זה יוצא רוח א' טמא ונקרא ארי"ריא ותחת ידו כמה אלפים ורבואות מלאכי חבלה וכלם נקראים אוררי יום והם ממונים על המקלל עצמו בכעס ועל שבועות האלה והקללות ולוקחים הקללה ההיא ומעלים אותה למעלה ומעוררים עמה נחש הקדמוני הלויתן נחש עקלתון שיעלה ומעורר קללות נמרצות ח"ו וזהו שהיה מכוין איוב (איוב ג, ח) באמרו יקבוהו אוררי יום שהם אלו העתידים לעורר לויתן שהוא נחש עקלתון הרחמן יצילנו: