פקודת המלוות לזמנים קצרים על יבול (בטחון)
פקודת המלוות לזמנים קצרים על יבול (בטחון) מתוך 
פקודת המלוות לזמנים קצרים על יבול (בטחון), 1935
פקודה הקובעת הוראות בענין בטחון למלוות לזמנים קצרים על יבול.
ע״ר 1935, תוס׳ 1, 131; 1936, תוס׳ 1, 128; 1939, תוס׳ 1, 142; ע״ר תש״ח, תוס׳ א׳, 1, 39; ע״ר תש״ח, 22.
הנציב העליון לפלשתינה (א״י) מחוקק בזה בעצתה של המועצה הפלשתינאית (א״י) לאמור:–
מכוח האמור בסעיפים 14 ו־15 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948, כל סמכות שהיתה נתונה על פי החוק בידי הנציב העליון תהא נתונה לממשלה, וכל מקום בו נאמר בחוק ”פלשתינה (א״י)“ ייקרא מעתה ”ישראל“. פורסמה הודעה על הענקת סמכויות הנציב העליון לשר האוצר (ע״ר תש״ח, 22). מכוח האמור בסעיף 11 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948 – לפיו החוק הקיים בארץ־ישראל נשאר בתקפו, בשינויים הנובעים מתוך הקמת המדינה ורשויותיה – מקום בו נאמר ”מושל המחוז“ ייקרא מעתה ”הממונה על המחוז“. לפי סעיף 2 לפקודת המטבע, תש״ח–1948, כל מקום בו נאמר ”פונט“ הכוונה היא ללירה ישראלית.
השם הקצר
פקודה זו תקרא ”פקודת המלוות לזמנים קצרים על יבול (בטחון), 1935“.
פירוש [תיקון: 1936, תש״ח]
בפקודה זו יהיו למונחים הבאים הפירושים דלקמן, מלבד אם ענין הכתוב יחייב פירוש אחר:
”חברה מאושרת“ פירושה בנק או חברה אחרת המאוגדים או רשומים בישראל ואשר נתאשרו ע״י שר האוצר לפי הוראותיה של פקודה זו.
”מלוה לזמן קצר“ פירושה מלוה הנפרעת במלואה במשך שנים עשר חדש מיום נתינתנה.
סמכותו של שר האוצר לאשר חברה [תיקון: תש״ח]
רשאי שר האוצר לפי הכרעת דעתו ובאותם תנאים שימצא לנכון להטיל, אם בדרך כלל או לגבי בנק מסויים או חברה מסויימת, לאשר כל בנק או חברה לצורך פקודה זו אם נתברר לו שמצבם הכספי של הבנק או החברה הוא איתן ואם דעתו נוחה מהתנאים שלפיהם עומדים הבנק או החברה ליתן מלוות לזמנים קצרים.
רישום שעבודים על יבולים וכו׳ [תיקון: 1939, תש״ח]
(1)
חברה מאושרת שקבלה מאדם כל יבול או תוצרת חקלאית אחרת, בתורת בטחון למלוה לזמן קצר שהלותה לו, הרי המסמך היוצר את השעבוד יחתם בשתי העתקות ע״י המשעבד בפני בא כחה של החברה.
(2)
מחובתה של החברה להניח למשמרת במשרדה העתקה אחת משטר השעבוד ולהגיש את ההעתקה השניה בתוך עשרים ואחד יום לפקיד המחוז של הנפה שבה מצויים הנכסים הכלולים בשעבוד.
(3)
משיקבל פקיד המחוז העתקה משטר השעבוד בצרוף המס הקבוע ירשמנה אצלו מיד, וינהל בצורה הקבועה ספר שיקרא ספר הרישום של שעבודי יבול שבו ירשמו פרטים על כל השעבודים שנתקבלו על ידו, ופקיד המחוז ישלח לחברה קבלה על הרישום.
(4)
כל אדם יהא רשאי לעיין בספר הרישום של שעבודי יבול ולהעתיק קטעים הימנו לאחר תשלום המס הקבוע.
(5)
משנוכח הממונה על המחוז [במקור: מושל המחוז], כי אי־רישומו של שעבוד בתוך המועד הדרוש כמפורט לעיל או כי השמטתו או סילופו של כל פרט בבקשר עם אותו שעבוד חלו בשל שגגה או מחמת משגה או בשל סבה מספקת או כי מחמת נימוקים אחרים מן הצדק ומן היושר ליתן ארכא, רשאי הוא לפי בקשת החברה ובאותם התנאים שימצאם צודקים ומועילים, ולאחר שנוכח כי ניתנה לכל האנשים הרוצים להתנגד לאותה בקשה, ע״י פרסום הבקשה כחוק, אפשרות מספקת לעשות כן, ולאחר ששמע את טענותיהם של כל אותם האנשים, לצוות להאריך את זמן הרישום, או, כפי שיחייב הענין, לתקן את ההשמטה או את הסילוף.
מה פעולתו של רישום שעבוד [תיקון: תש״ח]
(1)
רישומו של שעבוד בהתאם להוראות סעיף 4 של פקודה זו יהווה שעבוד ראשון ובטחון לזכותה של החברה המלווה, והעובדה שבשעת יצירת השעבוד היו הנכסים הכלולים בשעבוד קיימים או בלתי קיימים או שנרכשו או לא נרכשו ע״י המשעבד לא תשמש התנגדות לזכותה של החברה:
בתנאי ששום דבר האמור בזה לא יפגע:–
(א)
בכל תביעה של ממשלת ישראל למסים או לכסף הנגבה כמסים או בכל תביעה של כל בעל מקרקעים לדמי שכירות או לכסף הנגבה כדמי שכירות, או
(ב)
בזכויותיו של קונה בתום לב תמורת דבר ערך מבלי שידע על קיום השעבוד, או
(ג)
בזכויותיהם של מקבלי משכנתאות קודמים, או
(ד)
בזכויותיו של כל אדם המחזיק בשעבוד קודם בתום לב.
(2)
משנרשם שעבוד על ידי פקיד המחוז, הרי כל אדם העוסק בנכסים הכלולים בשעבוד, דינו כדין מי שיודע על קיום השעבוד.
יש למסור הודעה על פרעון המלוה
מיד לאחר שנפרע מלוה שניתנה על יסוד שעבוד עפ״י פקודה זו, תרשום זאת החברה מיד בהעתקת שטר השעבוד השמורה במשרד החברה ובמשך עשרים ואחד יום מתאריך הפרעון תודיע על כך לפקיד המחוז, ועם קבלת ההודעה ירשום פקיד המחוז מיד את דבר הפרעון בספר של שעבודי היבול.
עונשו של העוסק בנכסים משועבדים [תיקון: תש״ח־2]
(1)
כל המעביר לאחרים נכסים הכלולים בשעבוד שנרשם עפ״י פקודה זו או המנסה לעשות זאת, או העוסק בהם או המנסה לעסוק בהם ולא קבל תחלה רשות בכתב לכך מאת החברה, יהא צפוי בצאתו חייב בדין לקנס שלא יעלה על חמשים לירות.
(2)
שום דבר האמור בסעיף זה לא יהא בו כדי למנוע את החברה מלהזדקק לכל תרופה משפטית אחרת הנתונה לפי כל פקודה או חוק אחרים הנוהגים באותה שעה.
חברה מאושרת רשאית לדרוש מלווה הצהרה חוקית [תיקון: תש״ח־2]
(1)
בטרם תתן חברה מאושרת מלוה המובטחת ביבול או בתוצרת חקלאית, רשאית היא לדרוש ממבקש המלוה למסור הצהרה חוקית בפני נוטריון צבורי בה יפרט את כל השעבודים או ההסכמים למכירות בעתיד הנוגעים לאותו יבול או לאותה תוצרת חקלאית.
(2)
כל המוסר הצהרה כדלעיל והוא יודע שהיא כוזבת בפרט חשוב, או שאינו מגלה בהצהרה פרטים בדבר כל השעבודים או ההסכמים למכירות בעתיד הנוגעים לאותו יבול או לאותה תוצרת חקלאית, יאשם בעברה ולכשיצא חייב בדינו יהא צפוי לקנס שלא יעלה על מאה לירות או למאסר לתקופה שלא תעלה על שנה אחת.
סמכות שר האוצר להתקין תקנות [תיקון: תש״ח]
(1)
יכול שר האוצר להתקין תקנות לביצועה של תכליותיה של פקודה זו.
(2)
ביחוד ומבלי לפגוע בכללות הסמכות דלעיל יכולות אותן תקנות לקבוע הוראות בדבר:–
(א)
הצורה שבה ינהלו את ספר הרישום של שעבודי היבול, וכן
(ב)
המסים שיש לשלם בעד כל פעולה, ענין או דבר שיש לעשותם או לקיימם עפ״י פקודה זו.
25 ביוני, 1935
- א. ג. ווקאפ
נציב עליון
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.