חלק מפרויקט ספר החוקים הפתוח

פקודת גבול המכס

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פקודת גבול המכס מתוך ספר החוקים הפתוח

פקודת גבול המכס

[תיקון: תש״ח]

פקודה המיפה את כוחו של שר האוצר להכריז על גבול מכס להבאת סחורות לארץ ולהוצאתן לחו״ל


קישור למאגר החקיקה הלאומי חא״י כרך א׳ פרק מ״ד, עמ׳ 572; ע״ר תש״ח, תוס׳ א׳, 1, 39; ע״ר תש״ח, 22.


מכוח האמור בסעיפים 14 ו־15 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948, כל סמכות שהיתה נתונה על פי החוק בידי הנציב העליון תהא נתונה לממשלה, וכל מקום בו נאמר בחוק ”פלשתינה (א״י)“ ייקרא מעתה ”ישראל“. סמכויות הנציב העליון הועברו לשר האוצר (ע״ר תש״ח, 22). לפי סעיף 2 לפקודת המטבע, תש״ח–1948, כל מקום בו נאמר ”פונט“ הכוונה היא ללירה ישראלית.


1.
השם הקצר
פקודה זו תקרא פקודת גבול המכס.
2.
סמכותו של שר האוצר ליתן צו המשנה את הגבולות המדיניים של ישראל לצורך מסי מכס [תיקון: תש״ח]
(1)
אם ימצא שר האוצר כי רצוי להכריז על קביעת גבול לצורך גבית מכס שיהא מצוי בתוך הגבולות המדיניים של ישראל, אלא שלא יהא ממש כאותם הגבולות, יכול הוא להכריז בצו שמשעה שעברו סחורות את הגבול שנקבע באותו צו יהא דינן, לצורך חובת תשלום מכס, כדין סחורות שהובאו לארץ או שהוצאו מתוכה:
בתנאי שיכול מנהל המכס והבלו [במקור: מנהל המכס, האקסייז והמסחר] להתקין תקנות באשורו של שר האוצר המתירות להביא לארץ בלא תשלום מכס כל מיני מוצרים הגדלים או מיוצרים באזור שבין הגבולות המדיניים של ישראל ובין גבול המכס שנקבע כאמור.
(2)
יכול שר האוצר באותו צו או בצו שיתפרסם אחר כך לקבוע את המקומות שיהיו המקומות היחידים שדרכם תוכל כל סחורה החייבת במכס לעבור את הגבול האמור ואת הדרכים שבהם תעבור אותה סחורה בדרכה למקומות אלה.
3.
תושבי האזור שמחוץ לגבול המכס חייבים במסירת הודעה על כמויות הטבק שברשותם [תיקון: תש״ח]
כל הגר באזור שבין הגבולות המדיניים של ישראל ובין גבול המכס שנקבע בסעיף 2, והוא מגדל טבק, או שביום הינתן תוקף לצו שיוצא עפ״י סעיף 2 ימצא ברשותו טבק מעובד או לא מעובד, חייב, בתוך חמשה עשר יום מיום הנתן תוקף לצו, להגיש הודעה מנהל המכס והבלו [במקור: מנהל המכס, האקסייז והמסחר] ולציין בה את משקל הטבק שנמצא בידו באותו יום: אם אין האיש יודע קרוא וכתוב עליו למסור הודעה שתקויים ע״י עדים בפני פקיד ממשלתי.
4.
עברות ועונשין [תיקון: תש״ח, תש״ח־2]
(1)
כל שאינו מוסר את ההודעה הנדרשת ע״י סעיף 3 בתוך הזמן הקבוע או מוסר הודעה כוזבת, יאשם בעברה ויהא צפוי למאסר ששה חודשים או לקנס של מאה לירות או לשני העונשין כאחד, ונוסף על כך יוחרם כל טבק שנמסרה עליו ההודעה.
(2)
כל סחורה שנמצאה בדרך לישראל או בדרך ממנה בנגוד לצו שניתן עפ״י סעיף 2, דינה כדין סחורה מוברחת בגדר פקודת המכס ותהא צפויה להחרמה, וכל סחורה אחרת השייכת לאותם בעלים והיא חלק מאותו המשלוח ואמצעי ההובלה שמובילים בהם את כל המשלוח יהיו אף הם צפויים להחרמה.
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.  במידת הצורך היוועצו בעורך-דין.