פקודת בתי הדין האזרחיים והדתיים (שפוט)
פקודת בתי הדין האזרחיים והדתיים (שפוט) מתוך
פקודת בתי הדין האזרחיים והדתיים (שפוט)
פקודה המגדירה ביתר דיוק את שפוטם של בתי הדין האזרחיים והדתיים בשאלות וקף ובעניני בקשות לקבלת ”דייה“
מכוח האמור בסעיפים 14 ו־15 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948, כל סמכות שהיתה נתונה על פי החוק בידי הנציב העליון תהא נתונה לממשלה, וכל מקום בו נאמר בחוק ”פלשתינה (א״י)“ ייקרא מעתה ”ישראל“. פורסמה הודעה על הענקת סמכויות הנציב העליון לשר הדתות (ע״ר תש״ח, 22).
השם הקצר
פקודה זו תקרא ”פקודת בתי הדין האזרחיים והדתיים (שפוט)“.
הפיכת וקפים בלתי מושלמים שנעשו בפני בית הדין המושלמי הדתי להקדשות לצרכי צדקה [תיקון: [1925], [1926], תש״ח]
וקף לא מושלמי שנעשה בפני בית דין מושלמי דתי לפני התפרסם דבר המלך במועצה על ארץ־ישראל, 1922, יוכל המקדיש של אותו וקף או, אם מת המקדיש, האפוטרופוס על הוקף, או, אם יש יותר מאפוטרופוס אחד, רוב האפוטרופסים של הוקף שנתמנו עפ״י שטר הוקף או שנתמנו ע״י בית הדין השרעי לפני יום תחילתה של פקודה זו (ביום 1.3.1925), לפנות לבית המשפט האזרחי, תוך שמונה עשר חדש מהתאריך דלעיל, בבקשה לתת צו להמיר את הוקף ולעשותו הקדש לצרכי צדקה עפ״י הוראות פקודת ההקדשות לצרכי צדקה; ומשהוגשה הבקשה יוכל בית הדין להודיע שהרכוש יוחזק בתורת הקדש עפ״י הוראות הפקודה דלעיל כאילו נוצר ההקדש עפ״י הוראותיה של אותה פקודה.
השיפוט לגבי יסודם של וקפים לא מושלמים שנעשו בפני בתי דין מושלמיים דתיים
אם לא הוגשה בקשה כזאת או אם הוגשה ולא נתקבלה ע״י בית המשפט האזרחי –
(א)
יוגש לפני בית המשפט האזרחי משפט או משא ומתן משפטי אחר בדבר יסודו או תקפו של וקף כזה מלבד אם יסכימו כל הצדדים הנוגעים בדבר להביא את השאלה שהם נחלקים בה לפני בית המשפט המושלמי הדתי: הצדדים במשפט או במו״מ אחר בבית משפט אזרחי יוכלו לקבל, עפ״י הסכם, צו לעכב את המשפט בבית המשפט האמור בכל עת קודם למתן פסק הדין למען יוכלו להעביר אותו משפט או אותו מו״מ משפטי אחר לבית דין דתי ולהביא מחדש את המשפט או את המו״ה המשפטי האחר לפני בית הדין הדתי;
השיפוט בדבר הנהלתו של אותו ווקף
(ב)
משפט או מו״מ משפטי אחר בדבר הנהלת וקף כזה יובא בפני בית הדין של העדה הדתית שמקדיש הוקף השתייך לה: אם לא השתייך המקדיש לעדה דתית או אם אין בית דין קבוע לעדה, יובא המשפט או המו״מ המשפטי בפני בית המשפט האזרחי אשר ידון בו לפי עיקרי הצדק הכלליים.
מחלוקת בשאלת השפוט בנוגע לוקף תובא לפני בית דין מיוחד [תיקון: תש״ח]
נחלקו בית משפט דתי ובית משפט אזרחי בשאלה אם הענין הנידון הוא ענין של וקף בגדר שפוטו המיוחד של בית דין דתי, מעבירין את הענין לבית המשפט המיוחד שהוזכר בסעיף 55 של דבר המלך במועצה על ארץ־ישראל, 1922.
משפטים בדבר זכות קנין או זכות חזקה בנכסי מקרקעין יהיו נידונים ע״י בית משפט אזרחי
כל משפט או מו״מ משפטי אחר בנוגע לזכות הקנין או לזכות החזקה במקרקעים יוחלט ע״י בית משפט אזרחי אף אם טען איזה צד או איזה אדם שהקרקע היא וקף.
שיפוט במקרי דייה [במקור: דיית] [תיקון: 1947]
לבית־המשפט הדתי המוסלמי יהיה שיפוט במקרי בקשה על דמי כופר־נפש לרגל רצח־אדם או חבלה באברים (דייה [במקור: דיית]), כשכל הצדדים הנוגעים בדבר הם מוסלמים, או – אם אינם מוסלמים – מסכימים הם למסור את הבקשה לבית־משפט דתי מוסלמי.
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.