פירוש קדמון על ספר חסידים/תקכט
ספר חסידים תקכט
מפרשים: פירוש קדמון • ברית עולם
הנה אמרו כו'. נ"א שעשה ר' אלעזר בר' שמעון לא נהנו כו': ואעפ"י שיסורי אהבה כו' ר"ל שצריך לבקש רחמים שילכו מעליו היסורים בשעה שהוא לומד או כותב או מתפלל כדי שלא יבטלוהו לפי זה הוא ממעט ביסורים של אהבה שהרי לפי בקשתו כשעושה דברים אלו אין לו יסורים והלא היסורים שמקבל עליו ברצון הם גדולים מ"מ טוב לו שלא יהיה לו יסורים אלא בשעה שאין עושה דברים אלו כדי שלא יבטלוהו היסורים מלעשות דברים אלו כמעשה דר"א בר' שמעון דבאורתא אמר להו אחי ורעי באו ובצפרא א"ל זילו מפני ביטול תורה ש"מ דיותר טוב למעט בעסק כדי שיהיה נעשה כהלכתה מלהרבות בה אע"פ שהוא דבר טוב ויהיה לא נעשה כהלכתה ה"ה נמי וטוב לאדם כו'. נ"א ואם מצוה עובר אי מצוה שאין עוסקים עליה עזב משום מצוה אחרת הרי כתיב טוב אשר וגו' ואם עזבה בעבור דבר שאינו מצוה עליו נאמר אותי עזבו וגו' הרי רשע הוא וכתיב אשר הלך וגו' וכתיב ושבתם וגו' צדיק עושה כו' לאשר לא עבדו שנהגו כו'. ר"ל שעזב מצוה עובר ולא עשתה משום שעשה מצוה אחרת ואותה מצוה לא עבר או עזב מצוה שאין עוסקים עליה ועשה שיש עוסקין עליה לא יפה עושה הרי כתיב טוב וגו' וזה היה יכול לעשות גם שניהם דהיינו המציה העיברת תחלה ואח"כ היה לו לעשות המצוה שאינה עוברת וגם לא היה לו לעזוב מצוה שאין עליה עוסקין משום מצוה שיש עליה עוסקים וממילא היו נעשים שניהם ואמר שוב ואם עזבה כו' וכתיב ושבתם וגו' לאשר לא עבדו שנהגו כו' ובזה מתורץ קושית הגמרא דחגיגה היינו צדיק היינו עובד כו': ד"א צדיק לבריות ר"ל עוד תירוץ על קושית גמרא דחגיגה הנ"ל צדיק לבריות שנותן צדקה ומקיים השבת אבידה וכל המצות שצוה הקב"ה בין אדם לחבירו ורשע לבריות שעובר על לא תגזול וכיוצא בו ובאמת באותן מצות שייך נמי עובד הי' ולא עובד שהרי הקב"ה צוה על עשייתן ועל הזהרתן עובד אלקים כמשמעו לאשר לא עבדו מדבר בדבר שאינו אלא כלפי מעלה דהיינו במצות שלא שייך שום הרעה והטבה לבריות עובד אלקים שמקיים מצות סוכה ולולב וכיוצא בהם לאשר לא עבדו שעובר על לא תלבש שעטנז על לא תאכל חזיר וכיוצא בהם שאינם אלא כלפי מעלה ומשום הכי נקראים אלו מצות עובד אלקים וגו':