פירוש קדמון על ספר חסידים/קמד
ספר חסידים קמד
מפרשים: פירוש קדמון • ברית עולם
הביאו וגו' גדול כו'. קשה ליה דע"כ לא קאי הפסוק אמעשרות בכללן דא"כ הול"ל הביאי את כל המעשרו' אלא הפסוק קאי על מעשר יחידי א"כ היה לי לכתוב הביאו את מעשר דפשיטא שיביא הכל דמלת מעשר פרושו אחד מעשרה שאם לא יביא אחד מעשרה לא יקרא מעשר ואמר ועוד קשה גדול הפרשת כו' מכל דברים אחרים שאסור כו' ולמה באמת מותר לנסות הקב"ה בענין המעשר ובא כמתרץ ואמר אותו המעשר היא מעשר עני כו' והשתא שפיר אמר מלת כל דקאי על מעשר יחידי מעשר עני ואמר שיביאו מכל אשר ירויחו הן ברבית הן כו' ויתורץ נמי קושיא אחרינא הנ"ל כי בעשיית המצות בא שפע הברכה מאת הקב"ה והיה יכול לנסות בכל דברים אחרים כי בודאי שפע בא בשביל המצות ויותר מה שהעגל רוצה לינק פרה רוצה להניק אך החטא מונע השפע הטוב כדכתיב כי עונותיכם מבדילים וגו' ע"כ אסור לנסות את ה' כי אם לא בא השפע הטוב לא יתלה בחטא ויש חילול השם בדבר לומר מבלתי יכולת ח"ו אבל בנתינת המעשר לעניים כיון שבשביל עניים הוא שואל ואינו יודע אם חטא אחד מהם שורת הדין הוא שלא יהא החטא מונע השפע ע"כ מותר לנסות את ה' בנתינת המעשר לעניים דוקא ולא בשאר מעשרות דרך משל מעשר ראשון שנותן ג"כ בשביל עצמו שהרי הם לא נטלו חלק בארץ לכך ניתנה להם המעשר ומכח זה נחלת א"י ושאר שבטים מתרבה וגם היא חלף עבודתם שהיה לישראל לעשות והם עושים וכה"ג הכהנים בתרומתם משא"כ במעשר לעניים וזה שמסיים: כאשר נכתב בפסוק ר"ל מכח דיוקא כנ"ל כי עדיין לא היו ישראל נ"א כי עדיין היו ישראל כו' כי מלאכי אמר הפסו' הזה והוא עזרא ובימיו היו ישראל עדיין בין האומות ומלוין ברבית או י"ל שהוא ל' בתמיה ואוי להם כו' דכתיב ואיש וגו' עי' פירש"י חומש דה"ק הפסוק מי שמעכב המעשרות ואינו נותנו לו יהיה המעשרות סוף כו' כמו שכתוב כאן והכועס כדאיתא בב"מ ואמר ר' יהודה אמר רב כל המקיים בעצמו כך סוף בא לידי כך שרוצה לקיים בעצמו המקרא אפס לא יהיה בך אביון שלא יתענה הנה הוא פותח פיו לשטן וסופו לבא לידי כך ע' מהרש"א והנה מי שלא נתן מעשריו כראוי נמי עינו צרה שלא יתענה ופותח פיו לשטן ע"כ סופו לבא לידי כך כי לסוף כו':