פירוש קדמון על ספר חסידים/קמג
ספר חסידים קמג
מפרשים: פירוש קדמון • ברית עולם
היו גוזרין ב' חרמות ביום א' שנאמר לא אוסיף עוד לקלל לא אוסיף וגו'. ר"ל בגמרא ילפינן דלאו ולאו או הן הן תרי זמני הוי שבועה וע"ז קשה למה לא כתיב בפסוק בחד לישנא דהיינו לשון הכאה ומשנה וכתב פ"א לשון קללה אלא בא לרמוז נמי על הקללה שלא תהא שני פעמים וזה הקלל' הוא החרם לפיכך לא היו גוזרין ב' חרמות כו': וכתיב כו' ר"ל מנ"ל דבא לרמוז שאין גוזרין ב' חרמות דוקא כנ"ל ומתרץ וכתיב כו' כי אני ה' וגומר במארה בגימטריא חרם כיון דמצינו דהקב"ה לא שינה בחרם דאם ח"ו שינה יש לחוש ח"ו לכליה וכמשמעו' הפסוק אני ה' לא שניתי ואתם בני יעקב לא כליתם מסתמא מה שמרמז לנו שלא תהא ב' קללות ביום אחד על קללות חרם קאמר כדי שלא תהא ח"ו כליה ואבדון לעולם כמו שנשבע נמי על המבול שלא יוסיף עוד להכות ויהא אבדון לעולם: וכתיב לא תקום פעמים צרה ר"ל מנ"ל דב"א אין גוזרין כנ"ל משום כליה דלמא דוקא הקב"ה לא משנה בקללה וחרם כמשמעות הכתוב לא אוסיף וגו' כי אני ה' לא שניתי ע"כ אמר וכתיב לא תקום וגו' דמשמעות הפסוק הוא דצרה שהיא פעמים היא כליה לעולם בין מהקב"ה בין מבני אדם עיין ברד"ק וכיון דמצינו דצרת קללת חרם פעמים היא ח"ו כליה מסתמא נמי קאי הפסוק דלא תקום וגו' על צרת קללת חרם ותו קשה מנ"ל דאין גוזרין כו' קאי על יום אחד אימא תאמר קאי על מעת לעת דהיינו יום ולילה שלא היו גוזרין חרם בכ"ד שעות ב"פ וע"כ כת' לא הי' גוזרין חרם אלא ביום שנאמר באיוב ויקלל את יומו ובירמיה נאמר ארור היום ומאלו פסוקים מוכח דלא היו גוזרין חרם בליל' כלל כדבעי' למימר בסמוך וממילא מה שמזהיר שלי' לגזור ב"פ חרם קאי על יום דבלילה אפילו פ"א אין גוזרין והטעם דאין גוזרין חרם בלילה משום דבלילה ניתנה רשות לחצונים כדכתיב תשת חושך ויהי לילה בו תרמוש כל חיתו יער ע"כ יש לחוש בלילה יותר מקללות חרם שלא יעשה ח"ו כליון חרוץ ומה שמוכיח מפסוק ויקלל וגו' ומפסוק שאמר ירמיה שאין גוזרין חרם אלא ביום הוא משום דק' שהרי איוב היה מסופק אם נולד ביום או בלילה כאשר אמר ולילה הורה גבר עי' בא"ע א"כ למה לא התחיל בלילה כדכתיב ויהי ערב ויהי בקר וצריכין לומר משום דהוי קאי ביום לכך התחיל ביום ולמה באמת לא קאי בלילה והתחיל בלילה וגם מה אתי קרא לאשמועינן לכתוב סתם ויקלל את עת נולדו אלא ע"כ צ"ל שלא היה יכול לקלל אלא ביום ומשום דהוי קאי ביוה לכך התחיל בו ביום ודבר זה אתי קרא לאשמועינן לכך לא נכתב סתם וכן קשה נמי בירמיה למה אמר ארור היום אשר ילדתי בו אפילו אי אמרינן דירמי' הוי ידע שנולד ביום מ"מ מה היה חסר אם אמר אשר ילדתי בו וכי מה נפקותא יש אי ידע ירמיה שנולד ביום ועוד מסוף פסוק שאמר יום אשר ילדתני וגו' ידעינן שנולד ירמיה ביום וא"כ מלת היום דרישא דקרא מיותר אלא ודאי ה"ק ירמיה ארור היום ר"ל ביום אני עומד ואומר ארור אשר ילדתי בו אבל לא בלילה לפיכך אין מקללין ומאררין בלילה כנ"ל: