פירוש קדמון על ספר חסידים/א'יד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

ספר חסידים א'יד
מפרשים: פירוש קדמון ברית עולם

מעדה וגו' וכתיב זבח וגו'. ר"ל שקרבנות של צדיקים ורשעים שוים הם אלא שהרשעים לבם רע וכתיב זבח וגו'. ואף למשורר כו'. ר"ל לאו דוקא על לוים המשוררים על תודה כו' נאמר פסוק ושר וגו' אלא ואף למשורר כן כגון וכן חתן כו' אסור כו' ומביא ראיה שאסור שנאמר לכן וגו' וסוף הפסוק כי כלו חנף ומרע וגו' וכתיב שישו וגו' מתי כו' בעמי הצדיקים כו' ומביא עוד ראיה ממלת בעמי שהוא מיוחד שבא לומר בעמי הצדיקים כו': וכן ושר וגו' על לב עצב כמו כו' ר"ל וה"ק ושר פסוקים של עשרים וארבע בשירים על לב עצב או ה"ק ושר בשירים דהיינו פיוטים שנתקנו לשבח של הקב"ה על לב עצב לפקח ולשמח ורע בעיני ה' כו' כך כו' ופשט הפסוק דרך כלל לפי מה שכתב תחלה הכי הוא מעדה בגד וגו' וזה אינו נראה כי אין הפרש בבגד אי משוח בסלמנדריא או לא וכן אין נראה בחומר אי נעשה בנין חזק או לא שמראם שוים וכן ושר וגו' כגון לוים כו' ולבם רע אע"פ שקרבנות שוים הם ולפי מש"כ עתה וכן ישר וגו' על לב עצב וכו' ה"ק מעדה בגד וגו' מסיר בגדים של חמימות ביום קרה ושלג ולובש בגדי משי שעובר על בל תשחית דגופו ובגדים ולפי דרך המשל הנ"ל מעדה קרירות הבגד היינו משיחות סלמנדריא ועי"ז בהשלכת האש נשרף והרי עובר על בל תשחית וכן הוא פוגם ושר בשירים פסוקים או פיוטים שנתקנו לשבח הקדוש ברוך הוא ומשורר אותם על לב עצב והוא רע בעיני ה' שמשתמש להדיוט בעבודת ה':