עשרה מאמרות מאמר אם כל חי ב ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
<< עשרה מאמרות - מאמר אם כל חי - חלק ב פרק ו >>

כיוצא בדבר אתה אומר הגר אשר בקרבך יעלה עליך מעלה מעלה ואתה תרד מטה מטה (דברים כח, מג). שהוא באמת מאמר מבהיל ומגזם ירידת פלאים כמו שזכרנו למעלה, סימן לדבר אשתו של לוט, ולנו הוא תכלית הטובה, כי אמנם הגר הזה אוכל נבלות מידנו הוא והנה מושבו בשער ומתקדש ליכנס בקרב מחננו להיות גר צדק, ובן בתו ראוי להיות כהן גדול לחמנו יאכל ושמלתינו ילבש, כדכתיב ואוהב גר לתת לו לחם ושמלה (דברים י, יח). הוא סוד הכהונה מבית ומחוץ נתונים המה לו להאכיל ולהלביש לבני בנותיו כאמור, ויעקב עם הבכורה זכה אליהם לאכול וללבוש, והוא הנרמז במסרה ללבוש תרין: וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ (בראשית כח, כ). לִלְבֹּשׁ אֶת הַבְּגָדִים (ויקרא כא, י). שלזה נתאוה יעקב והשיג מאויי לבו שאין כהונה פוסקת מבני בניו לעולם. ועוד יעקב ובניו יש בכחם לטהר בגד בוגדים שיהא ראוי ללבישה, כטעם כלאים בציצית וכן בבגדי כהונה, והיינו זדונות כזכיות. אמנם גר שנשא גיורת אין כחו יפה להעביר את הכתם, לפיכך זכר בו שמלה דיו שיחליף משמאל לימין. אי נמי יעקב הכי קאמר: 'ונתן לי' פירוש בשבילי, לחם לאכול למאן דכפין, ובגד ללבוש למאן דצריך. ואפשר שצפה למן שניתן לבניו לארבעים שנה בבת אחת, כדכתיב הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם (שמות טז, ד). לכל צרכיהם אלא שיתחלק בירידה ולקיטה יום יום, ובגד ללבוש הכי נמי אחת למ' שנה, על שם שמלתך לא בלתה מעליך. ודייק בכי האי גוונא נמי בגד ביעקב דאלים זכותיה, ושמלה בהמון ישראל על הדרך שזכרנו: