עשרה מאמרות מאמר אם כל חי א לד
ויש תפלות שאינן צריכות סיוע למעלת בעליהן, כגון פנחס בשטים, כי אמנם עלה בתפלתו לחיה ויחידה שלא נמסרו פניהם לשליח כמו שבארנו במאמר הנפש. לפיכך כתיב ויעמוד 'ויפלל' ולא נאמר ויתפלל. וכל הפסוק חמש תיבות, ובכל אחת מהן חמש אותיות, שנתיחדו בתפלתו חמשה פרצופי הנפש כלולין זה מזה. ואל תתמה אם במשה נאמר ויתפלל, כי נפשו של משה היא לבדה לפי גדלה וחשיבותה תעורר בעליונים מה שלא יעוררהו פנחס בחיה ויחידה כוליה האי ואולי. עוד משה רבינו ע"ה השלים הדיוקן האנושי כל האפשר במדת מקומו ושעתו, ולא שנא זיו יקרא דאפוהי מאדם למלאך, כי היה גרעון בחקו עצום ורב לא למעט בכבודן של מלאכי השרת חלילה, כי כבר המלצנו במאמר חקור דין מה שאמרו רבותינו, גדולים צדיקים. שלא יובן בשלוח כמו שחשב הגאון רב סעדיה ורבים אשר אתו, אף על פי שאין ממש בדעת החולקים עליו וסותרים את דבריו אשר המה טובים ונכוחים מדבריהם בלי ספק, אלא להרבות בכבודו של משה שהיה כל ימיו מתפלל ומוסיף דבקות נפלא הגבה למעלה מכל זולתו בעליונים ותחתונים, אבל פנחס כי מלאך ה' צבאות הוא כתיב ביה ויפלל. פועל יוצא שהוא קושר כתרים לרבו מדבוקן ותפלתן של שאר העם: