עשרה מאמרות מאמר אם כל חי א לג
ומהני קראי דחנה דגמרינן מנייהו במסכת ברכות הלכתא גברואתא לתפלה, יש לי ללמוד גם כן הלכתא רבתי שראוי לנוח בשעת התפלה, כדכתיב בה רק שפתיה נעות. מיעט התנועה לכל שאר הקומה, לא נאמר כל עצמותי תאמרנה אלא בזמירות והלולים לשבחו של מקום, כדכתיב ה' מי כמוך. לא הותרה שום תנועה בשעת התפלה זולת מה שנהגו קצת פרושים לקיים בעצמם מפני שמי ניחת הוא. בחתימת הברכות בלבד ובניחותא. והאר"י זצ"ל היה מצוה אל כל המתפללים ערבית שחרית ומנחה שיכנעו זרועותיהם על לבם, ימינא על שמאלא, ולקיים בעצמם כל אחוריהם ביתה. שיהא הפרק האמצעי משתי הזרועות נגד פני המתפלל. והחכם בעל פרדס רמונים זצ"ל היה אומר לכוף את הגודל בתוך פיסת היד, מאותו הטעם עצמו דתנן במסכת יומא גבי פייסות, אין מוציאין אגודל במקדש. והכל עולה אל מקום אחד, לכלול הדין ברחמים, וירא שמים יצא ידי שניהם: