עשרה מאמרות מאמר אם כל חי א יד
וממאמר שיר השירים מהזוהר שזכרנו למעלה מוכח שהירח עצמה פיה פתחה בחכמה לשאול ההקטנה הזאת. ויונתן בן עוזיאל אמר שהיו המאורות שניהם גדולים כ"א שעות פחות תרע"ב חלקים מתתר"ף לשעה, וסימנם עתי"ם במספר אותיות גדולות של מנצפ"ך. ובגימטריא תרח"ם תב"ל שהוא ט"ו פעמים ע"ב על שם ביה ה' צור עולמים. והשם במילוי יודי"ן עולה ע"ב, עוד אחוריהם של ד' מלואי השם הבלתי נהגה, דהיינו פשוט כפול משולש מרובע, לכל אחד מהם עולים תרכ"ד. וג' מלואים יש לשם אהיה עולים תנ"ה, מספר כלם תתר"ף עם הכולל. עוד כ"ד פעמים השם במלוי אלפי"ן עולה תתר"ף שכנגד כ"ד צרופי שם אדנ"י כנודע. כי ד' אבנים בונות כ"ד בתים. ויש לחכם זצ"ל בספר פרדס רמונים דרך אחרת בתתר"ף, ולפי מה שבארנו בזה היה שווי המאורות כ' שעות שלמות לכ' אותיות שיש בשני מלואים ראשונים לשם בן ד', שאין מצדם מעוט לירח כלל. והמלוי הג' כי הוא זה דאלפי"ן, כיון דמיניה וביה התחיל המעוט לירח, לא יחשב אלא שעה אחת וי"ז חלקים ממ"ה שבו היו עדיין המאורות גדולים על שם ב' אותיות ראשונות ממנו י"ו ונקודה אמצעית לאות ד', דאמר מר יו"ד הות והיא אחד מעשרה ביו"ד ראשונה אחד מששה לוא"ו ודי בזה. וכיון שהתחילה יו"ד קטנה הלזו להתפשט לצדדין להצטייר בדל"ת, התחיל הדלות והמעוט על שם השליך משמים ארצו של תפארת ישראל. והחלק המושלך הוא מלוי א"ד בגימטריא תרע"א והכולל, הוי צר כח כה, שהוא השער שזכרנו שהיה המעוט בכ"ח חלקים אחרונים שבמלוי זה שהם תרע"ב חלקים בשעה, כי בעבר"ת ה' צבאות נעתם ארץ. אי נמי כ"א שעות שאמר בן עוזיאל, רמז לשם אהיה השער העליון כנודע פחות החלקים אשר אמרנו שהם תרע"א והכולל הוא השער התחתון, וכן כ"ו פעמים כ"ו הם תרע"א עם ארבע אותיות והכולל, והיה הכל צפוי בתחלת המחשבה, שכן כתיב מארת חסר. כי היה המעוט גורם מארת ה' בבית רשע. והנה יהי מארת עם ארבע אותיות והמלה הם בגימטריא תרע"א, וגם בזה די אל המכוון. ואולם רוב מה שבא במסכת חולין בדרך שקלא וטריא בין הירח ושופט צדק, בזוהר שיר השירים יובא על צד ההנחה המוסכמת משני המדברים, כי כל אשה יודעת איש קונה אדון לעצמה בבחירה ורצון, כטעם האשה נקנית. והחליפו המליצה הראשונה באמרם אי אפשר למלכא חד לאשתמשא בתרין כתרין כחדא, אלא דא בלחודוי ודא בלחודוי. כי כאן המלך הוא הקב"ה, ותרין כתרין הם השמש והירח, ולא תאות להם ההשואה הנכספת להשגת תכליתם עד שיהיו ניכרים תחלה כל אחד מהם בשלמותו לבדו, ומתניתין היא נותנין לבתולה זמן וכו' וכך נותנין לאיש לפרנס את עצמו: