עשרה מאמרות מאמר אם כל חי א יא
אכן קטרגה הירח לפני הקב"ה במאמר שיש בו בקשת השלום ורדיפת האהבה, לפיכך קראוהו חכמים קטרוג, מלה מורכבת שמשמעה קטטת החמדה או קשר החמדה, כדמתרגמינן נֶחְמָד לְמַרְאֶה (בראשית ב ט). מְרַגֵּג לְמֶחֱזֵי. ואמרה אי אפשר לשני מלכים להשתמש בכתר אחד. כך היא שנויה בפרק אלו טרפות (חולין ס ב), ופירושה כי לא די להשלמת החפץ אל הטוב והמטיב שיהיו שניהם קיימים באיש, וכל אחד יספיק שלמותו לעצמו ובלתי מטיב לזולתו, ומזה הצד תחמוד הירח התחברה לשמש בדרך אישות, דהיינו שתוף ההנהגה בהסכמת חלקיה כדי שיועילו שניהם לזולתם, והיתה תשוקתה לחבור מתמיד בהשואה גמורה, בהיות האורה של מעלה מתפשטת לפניהם בלי הפסק כיד המלך, ואף על פי שיהיו השמש שליט לבדו על ממשלת היום, ובו יצא אדם לפעלו ולעבודתו במצות הנוהגות בו, הנה בהיות הירח על ממשלת הלילה לכשרון המעשה שזמן הלילה גרמא אליו, דלא איברי אלא לגרסא (עירובין סה א), וכל כיוצא בו יחשב לירח יקר וגדולה, שבזה תהיה עולה עמו ואינה יורדת ממעלתו: