ערכי לשון הקודש - שוב
"זָקַנְתִּי וָשַׂבְתִּי" (שמואל א יב ב). והתאר "גַּם שָׂב גַּם יָשִׁישׁ בָּנוּ" (איוב טו י). והשם "כי קמו עיניו משיבו" (מלכים א יד ד). ובה"א הנקבה "גם שיבה זרקה בו" (הושע ז ט). השיבה היא יותר מהזקנה כמו שאמרו במשנה "בן ששים לזקנה בן שבעים לשיבה", וכן דעת הפסוק ושבתי אחרי זקנתי:
מקורות נוספים
- סיכום הפירושים על: שוב
הערות שוליים