ערכי לשון הקודש - עסס
- "וְעַסּוֹתֶם רשעים" (מלאכי ג כא). ענין ביאור תיבת או פועל הערך הדריסה והכתישה פרמרי"ץ בלע"ז, ומזה נקרא עסיס "יטפו ההרים עָסִיס" (יואל ד יח). "וְכֶעָסִיס דמם ישכרון" (ישעיהו מט כו). "מֵעֲסִיס רִמֹּנִי" (שיר השירים ח ב). הוא המשקה היוצא על ידי הסחיטה והכתישה.[1]
- "וְעַסּוֹתֶם רשעים" (מלאכי ג כא) ענין ביאור תיבת או פועל הערך מיעוך וכתישה וכן "מֵעֲסִיס רִמֹּנֵי" (שיר השירים ח ב) והוא המיץ מן הרמונים אשר יקרא כן על שם שממעכים וכותשים הרמונים להוציא המיץ.
מקורות נוספים
- סיכום הפירושים על: עסס
הערות שוליים
- ^ [עסיס רמוני]. א"א יתכן לומר שיו"ד של רמוני, אינו למדבר בעדו רק ליחס. עיין בשרש רמן.
"וְעַסּוֹתֶם" - וכבשתם לשון מיעוך ודומה לו (יחזקאל כג, ג): "ושם עִשּׂוּ דדי בתוליהן".
"וְכֶעָסִיס" - מתק יין.
(שיר ח, ב) "עֲסִיס" - יין מתוק.