עץ יוסף על בראשית רבה/ט/יא
<< | עץ יוסף על בראשית רבה • פרשה ט | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד •
זו מדת הטוב כפי רצון מנהיג העולם. והוי"ו מרבה מדת פורעניות. ולא היינו מדת יסורים דלעיל סי' י' דמדת יסורים היינו לצדיקים למרק מיעוט עונם בעה"ז לזכותם בעה"ב. וזה ודאי טוב מצד עצמו. אבל ר' שמואל בר אבא נקט מדת פורעניות הנוהג ברשעים אם לא ישובו. ולכן קאמר דמ"מ הוא טוב מצד שניכר מזה השגחתו. ובכן הנשארים ישמעו ויראו ולא יזידון עוד (נזה"ק):
שוקד על הפורעניות פי' ששוקד ומעיין על הפורעניות היאך יביאנה להיות העונש כנגד העבירה שיבין האדם איך נענש על חטאו מדה כנגד מדה. ויבין שהוא בהשגחה וישוב בתשובה. וכלשון הכתוב וישקוד ה' על הרעה מלשון דקדוק ותקנה. וכלשון חז"ל שקדו חכמים על תקנות בנות ישראל. ור"ס לפרש אתא ואמר כל המדות בטלו כלומר מדת העונש של ד' מיתות ב"ד בטלו. ומדה כנגד מדה להיות מין העונש כמין החטא לא בטלה. ומסיק מתחלת ברייתו של עולם צפה הקב"ה היינו מ"ש וירא אלהים כו' מאד. ומאד הוא מדה כמ"ש בברכות נ"ד במשנה ובכל מאדך בכל מדה שמודד לך. כי זה היה תכלית הבריאה להכיר השגחתו יתברך בארץ. והשגחתו מתפרסם ע"י בחינת דין מדה כנגד מדה (נזה"ק):
לפיכך אמרו חכמים הנה טוב זה מדת הטוב. והנה טוב זה מדת פורענות. כצ"ל: