עץ יוסף על בראשית רבה/ו/ז
<< | עץ יוסף על בראשית רבה • פרשה ו | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט •
א"ר לוי ג' דברים כו'. עד סוף סימן זה ראוי להיות לקמן סוף סימן י"ג שמסיים שם ואם שפין ברקיע ואם מהלכין הם כדרכן ואי אפשר לבריות לעמוד עליו. ומביא דברי רבי לוי הלז דאין בו את סבור שף ברקיע ואינו אלא כמסר כו' (פירוש הרב מוה' יעקב נכד הגר"א):
ואינם מרגישין אינן שומעים. ופרש"י שהוא הולך דרך שביל ואין נשמע לבריות כאדם שמדבר עם חבירו דרך קנה וחבירו שומע ואין אחרים שומעין. כך אותו הקול הקב"ה מכניסו דרך שביל שלא ישמע לבריות:
היום הוא גלגל החמה. ולפי שבאורו מציאות היום קרי ליה יום (יפ"ת):
את סבור שהוא שף כו'. ר"ל את סבור שהוא מתגלגל על שטח הרקיע. ואינו אלא שנכנס בגוף הרקיע וחותך אותו בהלוכו בתוכו כמסר פי' כמגירה שמנסרין בו העץ:
תהום אל תהום והוא כדאי' בש"ר פ"ה שתהום העליון קורא לתחתון להשקות האילנות ששרשיהם עמוקים מאד והבריות בנתיים ואינן מרגישים:
דמיך מת:
אתת מילתא כו' פרש"י בא להם שחוק והתחילו משחקים:
אמר להון ר' פנחס אמר לחבריה כמה נשמת אחיו של אותו איש. כלומר נשמת אחי מקצץ ארזים כלומר מצטערת הרבה וצועקת ושוברת האילנות לקולה המר. ואתם יושבין ומשחקין ואין אתם מבינים כלום. ודרך נהי אמר כן כמצטער על צער המת. והם אינם יודעים בצערו. ורבי פנחס הרגיש דרבי שמואל אחיו מת ואעפ"י שאחרי' אינם מרגישים. אחים שאני מפני הקירוב שביניהם. ואף בשרו עליו יכאב. הרי למדנו מדברי רבי פנחס שקולו הולך ואין אדם מרגיש:
מקצצא ארזים והא דאמר בפ"ק דיומא ובעו רבנן רחמי אנשמה ובטלוה. בתר הך עובדא הוה (יפ"ת):