עץ יוסף על בראשית רבה/ב/ב
<< | עץ יוסף על בראשית רבה • פרשה ב | >>
• א • ב • ג • ד • ה •
ר' אבהו אמר משל כו' מפרש תהו ובהו לשון תמהון והשתוממות שהיתה הארץ תמהה על רוע חלקה דאשתנה לגריעותא מעליונים לכל חד כדאית ליה (יפ"ת):
באוני שטר מכירה וכן הוא בילקוט ירמיה (מת"כ):
בטימא פי' בדמים. (ערוך) תרגום אין שוה להניחם לית טימי מנהון בלשון יוני מחיר ושווי:
מטמיון בערוך ערך טמיון שלח המלך גבאי טמיון לגבותה. פי' גבאי ממונה על אוצר המלך ע"כ. ובמוסף פי' בל"י אוצר הן של מלכים הן של מזון עכ"ל:
וישב לו אותו שנגזר עליו שיגע ויתפרנס מעמלו:
תוהא ובוהא הוא ענין תמהון והשתוממות. ותהו מלשון אדין נבוכדנצר תוה. והכי איתא בפרקין שהיה רשב"ז יושב ותוהא:
כך ישבה הארץ תהו ובהו הכוונה שר הארץ. או ע"ד ההפלגה כלומר ראוי לה שתאמר כן (יפ"ת):
בבת אחת כרשב"י לעיל פרשה א':
אם אינם יגיעים שאף העופות והחיות צריכין לשוט ולחפש מזונותיהם. ולדידיה עיקר השממון על המזונות:
ור"י בר"ס אמר משל כו' לדידיה עיקר השממון על המות. דמה שאוכלין ע"י יגיעה הוא מעלה שאינן אוכלים נהמא דכסיפא:
והתחתונים מתים אף שהצדיקים בג"ע. על כל זה חי חי הוא יודך ולא המתים יהללו יה:
שהיה ישן אף שעתה ישן הוא. מצטערת ודואגת איך תוכל לצאת ידי חובתה. וכן בנמשל אף שעדיין לא נברא האדם. מאחר שעיקר בריאת הארץ בשביל האדם. והנהגת האדם סיבה קרובה לקלקול הארץ ע"כ שממה הארץ על קלקול האדם. ומליצת ליטול את שלה בלשון המדרש הונח על עונש:
ע"ג עריסה מטה קצרה שמנענעים בהם הילדים: