עץ חיים/שער כב (הכל)

פרק א[עריכה]

ענין מוחין דקטנות דע כי האדם נוצר בצלם אלהים ומבשרי אחזה אלוה. והנה דוגמת האדם שהוא טפה א' יוצאת ממוח האב ונכנס בבטן האשה שם נתהווה ונעשה צורה. וכבר ביארנו ענין ג' ימים לקליטת הזרע וענין מ' יום ליצירת הולד וענין היותו בן ג' חדשים הכרת העובר. אמנם עתה נדבר אחר גמר [הכרת] העובר לגמרי מה מוחין יש לו וכן אח"כ כשנולד וכן אח"כ כשנגדל וג' זמנים אלו הם שאנו קורין תמיד עיבור ויניקה ומוחין. והנה באמת שאנו רואים שהקטן אין בו דעת שלם והוא אטום בשכלו ועכ"ז אנו רואים בעינינו שיש לו מוחין ממש כמו הגדול וא"כ מה ענין זה והנה כבר ביארנו ענין זה כי הקטן הוא אל"ם מאלהים וע"ש והסוד הוא כי הקטן הוא לעולם בבחי' דין כי הלא ז"א נקרא קטן בערך אבא הנקרא סבא ולכן אבא יותר רחמים מן הבן וכן למעלה עתיק יומין הוא יותר רחמים מן אבא והכלל הוא כי סוד הזקנה והשיבה בו תלוי הרחמים והקטנות הוא אכזריות ונראה זה בחוש העין. וכבר הודעתיך כי המוחין הם משלימין את הז"א להיותו בן י"ס שלימות כי בסוד היניקה אינו רק ו"ק לבד ובעיבור בסוד ג' כליל בג' לחודייהו וזה ראיה אל הנ"ל כי הלא ביארנו שבהיות בית המקדש קיים והרחמים גוברים בעולם אז היה זו"ן כל אחד שלם מי"ס ובחורבנו שהדין גובר בעולם אז הוא בן ו"ק שהוא סוד היניקה ובזמן החורבן ממש היה ג' גו ג' ולכן תבין מזה כי היות הקטנות מורה על הדין. והנה בימי העיבור ויניקה הם סוד דינין ויש להם מוחין ג"כ והם סוד אלהים ולפי שסוד המוחין הם עיקרם רחמים כי הלא הם באים להשלים הזו"ן לי"ס א"כ צריכים שיהיו רחמים שהם סוד הויות ולכן מוחין דגדלות הם הויות ומוחין דקטנות שהם עיבור ויניקה הם אלהים ולכן אינם נקרא מוחין ממש רק אותן דגדלות. אך של קטנות אין אנו קורין אותן מוחין רק עיבור ויניקה. וענין זה תבין ממה שהודעתיך מסוד האדם שהוא עשוי בצלם אלקים ובצלם הוי"ה רק שזה פנימי וזה חיצון ולהיות כי שם אלקים הוא חיצון, לכן כשמתחיל הקטן מתחיל ממטה למעלה, ומתחיל להיות לו תחלה מוחין מצד החיצוניות שהוא אלהים היינו בחי' הקרומות והם תמיד אף בקטנות ואח"כ עולה למעלה לשם הוי"ה ויש לו מוחין דהויות ודאלקים ודוגמת מ"ש בס"ה בענין ערלה גם בענין הקטן הנמול לח' כי בתחלה מתחיל ממטה למעלה שהוא בשני הערלה שהוא החיצוניות והקליפות ואח"כ נכנס בקטנות שהוא קדושה מועטת עד שעולה מקדושה לקדושה עד היותו גדול וז"ס ומעיל קטן תעשה לו אמו וכמ"ש בענין משה ושמואל. ואמנם לעולם המוחין דז"א בין בקטנות בין בגדלות כולם באים מלובשים בנה"י דאמא כנודע רק שכמו שהמוחין דקטנות באים מזווג החיצונים דאו"א לכן גם הלבוש שלהם שהם הנה"י דאמא הוא החיצוניות שלהם ולכן דע שג' בחי' יש לכל ספירה כמבואר אצלינו בסוד פנימי ואמצעי וחיצון וכל זה בבחי' או"פ כי גם כנגדן בסוד אור מקיף יש ג' בחי' אלו ולכן תראה מ"ש בענין ק"ש כי יש מוחין דעיבור פנימי עם המקיף שלהם וכן ביניקה יש מוחין פנימים ומקיפים וכן גדלות יש מוחין פנימים ומקיף אמנם מזווג לבושים החיצונים דאו"א נעשין מוחין לזו"ן בחי' פנימי ומקיף בהיותו בבטן אמא שהוא נקרא אצלינו עיבור, וכן הלבוש שלהם הם נה"י דאו"א החיצוניות גם ביניקה המוחין שלהם מזווג או"א בבחי' אמצעית שלהם וכן הלבוש שלהם הוא מנה"י דאו"א האמצעית וגם בגדלות המוחין הוא מזווג או"א בבחי' פנימי שלהם וכן הלבושים שלהם מנה"י דאו"א הפנימית, ולכן המוחין דעיבור ויניקה הם שמות אלקים כי ב' בחי' אלו הם מן החיצוניות ואמצעים דאו"א כנ"ל. אך המוחין דגדלות הם מפנימיות או"א לכן הם הויות דוגמת מ"ש בסוד האדם היותו בצלם אלהים ובצלם הוי"ה רק שזה חיצון וזה פנימי. אמנם יש חילוק א' מעיבור אל יניקה ומוחין, והוא שבעיבור לא יש לקטן ג' מוחין דקטנות רק ב' לבד והם מוח חו"ב אך מוח הדעת אין לו לכן אין דעת לקטן כי אע"פ שיש לו חו"ב אינן מועילין לו כי הלא חו"ב סתומים הם ולא אתגליין רק ע"י הדעת והואיל ואין לו דעת לא אתגליין ולכן הקטן נמשל כבהמה ואין זה רק בעיבור אך ביניקה יש לו שבח על עיבור והוא שיש לו ג' מוחין חב"ד אך לפי שאין לו מוחין רק מבחי' אלהים לכן אין לו דעת שלם כי אין לו מוחין רק מחיצוניות ולא מפנימיות אך עכ"ז מועיל לו אל השייך לו לכן אחר שהתחיל הקטן לינק יש לו כבר איזה מציאת הדעת והולך וגדל וגם הדעת שלו הולך וגדל כל זמן היניקה אך עדיין אין זה נקרא דעת, אבל אחר היניקה מתחיל הגדלות וגם המוחין דגדלות יש בהם זמנים שונים כמשרז"ל הפעוטות מקחן מקח וממכרן ממכר במטלטלין וכו' ע"ש. נמצא כי בעיבור יש לו ב' מוחין והם כפולים ב' דאבא וב' דאמא וביניקה ג' מוחין כפולים ג' דאבא וג' דאמא והגדלות ג"פ כפולות ג' דאבא וג' דאמא אך של עיבור ויניקה הם סוד אלקים ושל הגדלות הויות הרי בעיבור יש לו ד' שמות אלקים וביניקה ו' שמות אלקים ובגדלות ו' הויות. ונלע"ד שכמו שבגדלות על האמת הם ד' מוחין וא"כ הם ח' הויות ד' דאבא וד' דאמא שהם חו"ב חו"ג כן ביניקה הם ח' אלקים כי גם הדעת כלול מחו"ג גם שהוא מקטנות אך כמו שבגדלות נקרא ג' ע"ש היותן מלובשים בנה"י שהם ג' כן הוא ביניקה כנלע"ד ופשוט הוא. אך עכ"ז עדיין צריכין אנו למודעי לכן עיין במ"ש בסוד השרשים שלי בסוד האמוראים שהם מקטנות דאלקים ותנאים הם מגדלות דהויות ושם בארנו כי אין בדעת דיניקה רק שם א' דאלקים כי אפי' החסד שלו כיון שהוא שם אלקים נקרא הכל גבורה א"כ אין שם חו"ג רק גבורה לבדה והדבר מסופק וצ"ע:

מתוך: עץ חיים/שער כב/פרק ב (עריכה)

פרק ב[עריכה]

ונחזור לענין כי הלא בדוגמא מ"ש בז"א כן הוא בצדיקים שהולכים וגדלים ותחלה יש להם נשמה ומוחין דאלקים דעיבור ואח"כ דקטנות ואח"כ דגדלות וכל זה בסוד הנוקבא ואח"כ גדלים עד"ז הנזכר בז"א ואח"כ גדלים עד"ז באמא ואח"כ באבא ואח"כ בא"א ואח"כ בעתיק וכו' וכ"ז בעשיה וכעד"ז ביצירה ואח"כ בבריאה ואח"כ באצילות והדבר מובן מאליו וא"צ להאריך לפרט פרטי הדברים. וז"ס משה שבעת לידתו נקרא משה והוא ע"ש שהיו שלימים בו כל ד' אלקים של מוח עיבור ונולד שלם עמהם ולכן משה גימ' ד' אלקים. אמנם בגדלות נקרא משה ע"ש יסוד דאו"א דגדלות שהם קפ"ד וקס"א שהם גימטריא משה כמבואר אצלינו ועכ"ז מצינו לו ז' שמות וזה ע"ש סדר המעלות שלו וז"ס ראה נתתיך אלקים לפרעה כי מן סוד אלקים הוא ומבחי' ההוא דקטנות ניתן אלקים לפרעה ובפרט שאז בגלות מצרים היה ז"א ג' גו ג' שהוא סוד העיבור כמבואר אצלינו בסוד ליל פסח ובפרט שגם פרעה נמשך מג' אלקים אלו דקטנות כמבואר בסוד חלום שר המשקים ושר האופים ע"ש. גם בשמואל מצינו ענין זה שאמר הכתוב ומעיל קטן תעשה לו אמו והענין בסוד ראיתי אלקים עולים מן הארץ והוא עוטה מעיל. והענין סוד נפלא דע כי ראינו כי הבעלת אוב העלתה את שמואל וראוי לפקוח עיניך איך אפשר שאיש גדול כשמואל הנביא שהיה שקול כמשה ואהרן ובעלת אוב תעלה אותו בכשפיה ובטומאתה להמשיך נפשו אל הטומאה ולהעלותו במציאות אובי טמיא וזה תבין במ"ש כי הצדיק עולה במדרגות הנשמות הנ"ל ותחלה כשהיה בן ב' שנים עשתה לו אמו מעיל קטן וכבר ידעת כי בהיותו בן ב' שנים העלתו אמו והורה הוראה כמארז"ל שעלי היה רוצה להרגו על שהורה בפני רבו ומזה תבין רוב חכמתו כי בהיותו בן ב' שנים זכה אז להורות הוראה להיות לו מוחין דקטנות שלימים וזהו מעיל קטן וגו' שכל סוד הקטנות הוא מוחין דאלקים וכנ"ל בסוד יוסף שהוא סוד ג' אלקים פשוט ומילוי ומילוי דמילוי שהם ב"ן אותיות וג"פ ב"ן גימטריא קנ"ו כמנין יוסף וג' אלקים עצמן בכללות הוא גימטריא קטן ולכן יוסף נקרא ג"כ קטן כי הלא ג' אלקים אלו ברדתן אל היסוד כמ"ש אז נקרא קטן ועיין למטה. ונחזור לענין כי סוד הקטנות הוא היניקה כי כן שמואל השלים לו אז ב' שנים של היניקה והיה לו סוד הקטנות ההוא וז"ס ומעיל קטן וגו' כי סוד מעיל זה הוא סוד שאנו קורין חלוקא דרבנן. אמנם לא היה מכסה את הראש רק הגוף לבד וזהו פי' מעיל כי הוא לבוש אל הגוף שהוא ו"ק נמצא שהוא סוד היניקה שאין לז"א אז רק ו"ק וז"ס ומעיל קטן ואמו הוא סוד אמא עלאה אשר היא מתפשטת נה"י שלה ונכנסת ברישא דז"א עם המוחין דקטנות כנ"ל וזהו תעשה לו אמו. וכבר ידעת ענין חנה אם שמואל שהיא סוד אמא עלאה כי כן חנה גימ' ס"ג שהוא שם הבינה ושמואל נגד ז"א וז"ס ומעיל קטן על נכון והנה מעיל גימטריא קנ"א שהוא אהי"ה דהי"ן שהוא סוד נה"י של בינה המלבשת את המוחין ונקרא אהי"ה דההי"ן. ואמנם אח"כ שמואל עלה במדרגה עליונה יותר והיה שקול כמשה ואהרן וג' אותיות שמ"ו משמואל גימט' משה ע"ה ולהיותן מוחין דקטנות וגם הם סוד אלקים לכן כל אחיזת החיצונים וקיומם הם במוחין אלו דקטנות ולכן הסט"א נקרא בשם אלקים אחרים. והנה במות הצדיק הנר"ן שלו מצד אצילות עולין אל אצילות ונשמה שלו דבריאה עולה לג"ע העליון ורוח דיצירה בג"ע הארץ ונפש דעשיה נשארת בקבר וכשמתעכל הבשר עולה גם הנפש ההיא למעלה ונשארת ההוא הבל דגרמי על אינון גרמי דאשתארו בקברא כנזכר פרשה שלח. וסוד הענין כי הנפש שהיא סוד מוחין דגדלות שבעשיה היא עולה למעלה אחר עכול הבשר אבל הבל דגרמי שהוא סוד מוחין דקטנות מצד אלקים דעשיה שהוא הנפש מצד אלקים וזה נקרא הבל דגרמי נשאר תמיד עד עת התחייה בקבר כי להיותה סוד דינין יש בו תמיד אחיזת הקליפות ואינו יכול להפרד מן הגוף לעלות למעלה ובעלת אוב לא יכלה להעלות משמואל רק אותה בחי' דהבל דגרמי. וז"ס בזוהר פ' שלח על הבל דגרמי ודא איהו אוב להעלות מן הארץ ע"ש כי הוא סוד הבל דגרמי שהוא סוד הקטנות יש כח בקליפות להתאחז בו לכן ראתה את שמואל שהיה עוטה במעיל דימי קטנותו לרמז כי לא יכלה להעלות רק אותו סוד מעיל קטן לבד וז"ש ראיתי אלקים עולים מן הארץ כי לא ראתה רק סוד הקטנות שהם מוחין דאלקים. גם בדוד המלך מצינו שנקרא קטן ודוד הוא הקטן והוא ע"ד הנ"ל גם יעקב נקרא קטן בנה הקטן והוא מוחין דעיבור כנ"ל כי הוא ב' אלקים שבו (של העיבור) הם מוחין רק שהם כפולים. אמנם ב' אלקים הם גימטריא עק"ב ועם י' אותיותיהן גימטריא יעקב ועיין מ"ש בפסוק וידו אוחזת בעקב עשו. ונחזור לענין כי הלא אין בקטנות בזמן העיבור רק ב' אלקים כי אין לו בחי' הדעת וטעם הדבר הוא עם מה שכתבתי כי בחי' מוחין דעיבור הם מתלבשין בנה"י דחיצוניות של בינה ומבשרי אחזה אלוה. והענין כי בסוד הרחם של האשה שהוא מקום היסוד שלה יש בו ג' בחי' א' של עור ב' בשר, ג' יותר פנימי בפנימית הרחם ועור החיצון אינו סתום ודבוק אלא הוא פתוח מאד כי אינם משיקים צידי העור זה ע"ז. אך הב' שהם סוד הבשר הם סוגרים הרחם ונושקים שפת הרחם זה עם זה ואין להאריך במקום שאמרו לקצר. ואמנם בסוד העיבור אין לו מוח של דעת כי אין מקום קיבוצו אלא ביסוד החיצון שהוא העור ולפי שאותו העור הוא פתוח ואינו יכול לקבל ולסתום בתוכו הדעת כי אין בו בית קיבול לקבלו. לכן אין הדעת נמצא בקטן בעת העיבור. אמנם טעם הדבר בעצמו למה אין שם בחי' יסוד סתום כמו בב' בחי' הפנימי הטעם הוא שכבר ידעת כי הסט"א כל אחיזתן הוא בנוקבא ובפרט כל חשקם ותאותן הוא לבא לינק מן היסוד שלה כי שם מוצא כל השפע והקדושה והנה בחי' חיצון (נ"א שהוא בחי' החיצון) הם דינין גמורים ואם היה שם עור שלם ויסוד שלם היו נאחזין שם החיצונים לינק מן אותו היסוד החיצוני לכן לא ברא שם הש"י בחי' היסוד כדי שלא יהיה מקום יניקה לחיצונים אך בב' בחי' הפנימים אין חשש אם ינקו משם כי אין להם שם אחיזה ולא יוכלו להניק אמנם באיש אינו כן אפילו עור החיצון שלו הוא מכסה את בחי' היסוד שלו לגמרי. ובזה תבין סוד הערלה שבאיש ולא באשה ואדרבה שלכאורה היה נראה שיותר היה ראוי שתמצא הערלה בנקבה מדכורא שכל שליטת ויניקת החיצונים בנוקבא הוא לעולם אך היה הדבר להיפך כי באיש אין חשש כ"כ אם יינקו החיצונים משם כי חסדי הזכר דוחין את החיצונים אבל אם היו יונקים מנוקבא היו מחריבין את העולם. ובזה תבין סוד פריעת ערלה בזכר הוא שמתחלה כורתים עור החיצון והוא סוד הערלה שמשם אחיזת החיצונים ואח"כ פורעים עור הבחי' האמצעי שגם הוא סוד אלקים דיניקה והוא דינא אבל אין חותכין ומשליכין אותה רק כונתינו לפרוע כדי שיתגלה הבחי' הג' הפנימי שהוא יסוד האמיתי קדשי קדשים ומתגלה דאז אין כח בחיצונים להדבק שם. ובזה תבין למה לא נברא האדם מהול אלא ערל כי הוא מוכרח להיות בו ג' בחי' הנ"ל אמנם בהולדו שאז מגיע זמן היניקה אז אין לו צורך בסוד עיבור וכורתין אותו ומשליכין אותו להורות שאין זמן אחיזת החיצונים ויניקתן מן הדכורא רק בהיותו בסוד עיבור אך מן זמן יניקה ואילך אין להם אחיזה בו ולכן אפילו בזמן היניקה שהוא סוד אלקים ג"כ כדי שלא ינקו משם פורעין אותו כדי שיתגלה הפנימי ומאורו יברחו כל החיצונים כי אינם יכולים לסובלו הרי בארנו מצות מילה בקיצור. ונחזור לענין שכיון שבנוקבא אין בה בחי' זו ולכן אין לו בז"א בקטנות בסוד עיבור רק ב' מוחין ג"כ ואע"פ שבאבא יש בחי' יסוד אפילו בעיבור כנזכר אינה קושיא כי הלא יסוד דאבא לעולם הוא טמיר וגניז באמא ואם האמא אין לה יסוד איך יתגלה יסוד דאבא בלתי היות לו מחיצות יסוד אמא לכן ליתא אפילו יסוד דאבא תוך ז"א. וגם הטעם שכיון שאין יסוד אמא בחיצוניותיה אם כן כאשר יזדווג עמה לאפקא מוחין דעיבור אל הז"א אם לא תקדים היא להעלות טפת מ"נ מסוד הדעת שבה גם אבא לא יוריד טפת הדעת שלו ולכך גם ב' הדעות אין בהם ונמצא שאין לקטן בסוד העיבור רק ב' מוחין דאבא וב' מוחין דאמא הם ד' מוחין שהם ד' אלקים. אמנם ביניקה יש לו ג' מוחין דאבא וג' מוחין דאמא הם ו' פעמים אלקים והנה הקטן מזמן העיבור כבר יש לו ראש אך סוד הראש הזה נמשך מב' מוחין הנ"ל שהם ב' אלקים א' אלקים דימיני והוא לוקחו בבחי' מילוי יודי"ן גימטריא ש' והב' דשמאל לקחו בבחי' אחוריים שלו והוא גימטריא ר' הרי ר"ש של ראש וא' הוא כללות שם אלקים:

ונלע"ד ששמעתי שגם ביניקה יש ראש ע"ש מה שקדם לו בעיבור כי לעולם נשאר ראש זה רק נתוסף בו תוספת וגדלות לכן נקרא ראש גם אחר הגדלות אמנם לפענ"ד ששמעתי שגם ביניקה נקרא ראש כנגד ג' אלקים שיש בו והוא ג' אותיות ראש ר' מוח בינה ש' מוח חכמה א' מוח דעת כי בדעת אינו ניכר רק כללות א' לבד שהרי בעיבור לא היה ניכר כלל גם שהוא מלא באלפי"ן כנודע שאלקים של דעת הוא מלא באלפין וזהו א' של ראש. ועיין מ"ד בסוד ג' ימים של קליטת הזרע ומ' יום של יצירת הולד ושם בארנו איך אלקים של מוחין נעשין ראש וגלגלתא אח"כ נעשין קרומים למוחין דגדלות. והנה לא כל ימי היניקה שוין כי בתחלה אינו מדבר כלל ואחר כך מתחיל לדבר מעט מעט והענין הוא כפי מ"ש בסוד הקדיש וגם בסוף הדרוש של אלם מאלקים כי תחלה אינן ניכרים בו רק ג' אותיות אלם ואח"כ נכנסין בו אותיות י"ה מאלקים ואז מתחיל לדבר ואז יש בו תוספת אחר שמתמלאים אלו השמות של אלהים זה ביודי"ן וזה בההי"ן וזה באלפי"ן כי אין ימי הקטנות שוין שהרי גם המוחין דגדלות נכנסין בו מעט מעט כמבואר אצלינו בסוד פעוטות מקחן מקח וממכרן ממכר במטלטלין כו'. אמנם סוד הפסוק נאלמתי דומיה הנזכר שם בענין המוחין כי הלא בבריאת עולם אצילות הז"א בתחלת אצילותו היה על דרך הנ"ל אבל עתה האלקים כבר הם שם ואע"פ שלפעמים הם בסוד אלם אינם לבדם כי סוד האלקים כולם כבר הם שם רק שאינם מתגלים ועומדים שני אותיות י"ה דוממות שם ואינן מתגלין הארתן:

מתוך: עץ חיים/שער כב/פרק ג (עריכה)

פרק ג[עריכה]

אמנם כשבאין ימי גדלות אז נכנסים המוחין דגדלות שהם הויות ומתפשטין בכל הז"א כנודע ואז יורדין כל המוחין של אלקים למטה עד היסוד ואמנם סדר ירידתן אינו בפעם אחת רק כפי סדר כניסת המוחין דגדלות כך סדר ירידת אלהים דקטנות כיצד הרי בארנו בברכת אבות שאין מוחין דגדלות נכנסין יחד רק תחלה נכנסים בק"ש ו"ק תחתונים דאמא חג"ת נה"י בתחלה. ואח"כ נכנסין חג"ת ובברכת אבות נכנסין ג"ר דאמא ואח"כ נכנסין נה"י דאבא ואח"כ חג"ת דאבא ואח"כ ג"ר כי אין המוחין דאבא נכנסים עד שיכנסו המוחין דאמא כולם ובק"ש שעדיין לא נכנסו רק ו"ק המוחין דאמא אין בהם כח לדחות ולהוריד המוחין דקטנות לפי שו"ק אלו אע"פ שהן מוחין אינם מוחין ממש רק אותן ג' ראשונות שהם ממש מוחין בראש ז"א אך אלו התפשטותן הם בגופא אך מה שאנו קורין אותן מוחין הוא לפי שהתפשטותן נמשך מן המוחין וגם לפי שהמוחין של המלכות נמשכין מהם כנודע שמן התפשטות המוחין דנה"י דדכורא מתמן אתפשט נוקבא מאחוריים ומשם נעשה לה מוחין רק עיקר המוחין הם ג"ר ולכן אין כח בו"ק לדחות המוחין דקטנות. ועוד סבה אחרת כי אלו הם מוחין דאמא דמינה דינין מתערין ובפרט היותן בחי' ו"ק שיש בהן תערובות דין לכך אינם דוחין האלקים דקטנות שהם דין אך כשמתחילין לרדת ג"ר דאמא עד תשלום כניסת מוחין דאבא אז הוא ירידת מוחין דקטנות כי גם ו"ק דמוחין דאבא הם דוחין האלהים דקטנות להיותן בסוד מוחין דאבא שאין בהם שום דין כלל כנודע ובפרט אחר שכבר נכנסו ג"ר מוחין דאמא. ועתה נבאר הסדר כשנכנסין ג"ר דמוחין דאמא אז מורידין את המוחין דקטנות למטה בגרון דז"א נמצא שירדו ג"ר דקטנות בגרון דז"א אח"כ בכניסת ג' תחתונות דמוחין דאבא יורדין מן הגרון אל חג"ת דז"א עד שליש עליון דת"ת דז"א המכוסה ששם הוא סיום יסוד אמא בת"ת דז"א כנודע ושם הוא תחלת בנין הנוקבא משם ולמטה וכשנכנסין ג' אמצעים (דאבא) אז יורדין בב"ש ת"ת דז"א המגולים וכשנכנסין ג"ר דאבא אז יורדין מב"ש ת"ת אל נה"י דז"א ומתקבצים שם כולם ביסוד דז"א ועומדין שם ואחר כך ע"י זווג הם יורדין אל הנוקבא כסדר הנ"ל אמנם לא כל אדם זוכה לזה. ודע כי יש מי שבידו כח במעשיו להוריד האלקים דקטנות מרישא דז"א עד הגרון ויש מי שיוכל לדחותן עד החזה וכן כפי סדר כל המדרגות הנ"ל. והנה כל כח שכחה שיש באדם נמשך לו ממוחין דקטנות אלו ומי שיוכל להורידן ע"י מעשיו למטה ע"י שימשיך מוחין דגדלות וידחה אלקים דקטנות ויסלקם מז"א לגמרי אז יהיה לו זכירה נפלאה בתורה ויבין כל רזי התורה כי כל זכור הוא בדכורא רק אלקים דקטנות מונע ההארה דדכורא בסוד זכור ואמנם מי שיורידם גם מנוקבא עד הבריאה זהו ודאי לא יהיה שום שכחה לו ויתגלו לו רזי התורה כתקונן. ונבאר עתה סדר ירידתן דע כי בהיותן תחלה ברישא דז"א אז הם ג' שמות אלקים בג' מוחין דז"א וכבר ידעת כי כל תיבה בת ה' אותיות בונה ק"ך בתים והנה ק"ך צירופים יש בשם אלקים ואמנם הם ג' פעמים אלקים ג"פ ק"ך הם ש"ס וה' אותיות אלקים עצמן הרי שס"ה ומכאן הם שס"ה ימות החמה ועיין מ"ש בביאור פטום הקטורת בסוד שס"ה מנים כו' ושם ביארנו פי' אחר וגם זה שבכאן אמיתי. אח"כ ברדתן אל גרון דז"א שם מתמעטין. והענין כי כל דבר עליון כאשר יורד אין כולו יורד רק מתמעט ומתברר והיותר מובחר שבו נשאר למעלה כי אינו יכול לירד למטה והשאר נופל ויורד למטה וכן בכאן היותר מובחר וזך ורחמים נשאר למעלה עם המוחין דגדלות והשאר יורד למטה. והנה ברדתן למטה בגרון (נ"א מן הגרון) אז נתמעטו והם בין כולם שם א' והוא צירוף א' שהוא ק"ך צירופי אלקים לבדם שהוא השליש ממה שהיה למעלה אח"כ ברדת המוחין דקטנות ביסוד ז"א אז שם מתמעטין ואין שם רק חציים והם ס' והם סוד הנה מטתו שלשלמה ששים גבורים סביב לה כי אלו הם ס' אלקים מצד הגבו' ונקראו ס' גבורים. וכבר ידעת איך המלכות היה אחורי ז"א נגד נה"י והה"ג שלה הם בדעת שלה כנגד היסוד דז"א ונמצא שהס' גבורים אלו הם נגד מטתו של שלמה והם מגבורי ישראל שהוא ז"א הנקרא ישראל ולא יעקב והם גבורים מסטרא דדכורא ולא מסטרא דנוק' ומשם שומרים מטת שלמה שהיא הנוק' ומאירין בה אמנם כל ו"ק הם מציאות אחת כי הכל נקרא גופא ולכן אינם ב' מעוטים דאלהים א' בג' אמצעית וא' בג"ת כי הכל גופא ולא יש רק מיעוט א' שהוא אחרי רדתן אל היסוד סיומא דגופא אח"כ נדחין יותר ונכנסין ברישא דנוקבא ושם מתמעטין חציין ונשארים ל' והם סוד שלשים מעלות שהמלכות נקנית בהם. והטעם שבכל המדרגות אינם מתמעטין רק חציין ובגרון דז"א לא נשארו רק שליש א' כי הוא מקום צר מאד ואח"כ יורדין אל יסוד נוקבא ואינם על דרך ירידת ז"א שיורדין ומתמעטים מיעוט א' בגרון כו' אך סדר הירידה מג"ר לגרון ומשם לג' אמצעית ומשם לג"ת נוקבא ואפשר דהוי ע"ד דכורא ואיני זוכר אך בענין המיעוט אין בנוקבא רק ב' מיעוטים א' ברישא וא' ביסוד דילה סיומא דגופא. אמנם כל הה"ג שלה הם ביסוד שלה כנודע ואלו אלקים דקטנות מתערבין עמהן ואז הם שם חציין שהיו מתחלה ברישא ואינם רק ט"ו והם סוד י"ה וז"ש במ"א שהיסוד נקרא י"ה. אח"כ יורדין בראש הבריאה ושם הם שליש לבד כי לפי שירדו מאצילות לבריאה אז נתמעטו ב"ש ונשארו ה' לבד אמנם זהו ה' אותיות של אלקים וז"ס בראשית ברא אלהים כי אלהים הוא בבריאה גם ז"ס אלהים גימטריא הכס"א כנזכר בתקונים ורמזו וכוונו לשם זה כי הלא הבריאה הוא סוד הכסא שהוא סוד אלקים כנ"ל ומשם ולמטה אין שום ירידה אחר ששרשם באצי' א"א להם לירד יותר אלא בראש הבריאה ואינן יורדין ירידה אחרת כלל ואשרי מי שיוכל להורידן עד כאן כי גדלה מעלתו לאין קץ. גם תראה כי אחר שהם ה' כחושבן ה' אותיות אלקים שהוא השורש שלהם אין להם עוד מיעוט. והנה כשירדו אלקים דקטנות אל ג' אמצעית דז"א אז נעשו ב' הידים דז"א מבחי' ב' שמות דאלקים כי כפי הזמנים כך משתנים הפעולות ועתה כשירדו אל הזרועות אז נעשו בחי' ידים של ז"א מן מוחין דאלקים ואז ה' אצבעות היד מה' אותיות אלהים גם י"ד פרקין של אצבעות הם מילוי שם אלקים והם י"ג אותיות ובהם כללות השם כנגד י"ד פרקין והזרוע כולו כנגד השם אלקים עצמו ולכן שורש הדינין בזרועות כי הם סוד מנצפ"ך כפולות בימין ושמאל והנה הדינין יש להם ה' מקומות כנזכר באדרא וא' מהם הוא הזרוע וזהו הטעם שהקליפות נאחזות שם תמיד וז"ס נטילת ידים. ודע כי האלקים שיורדין עד היסוד אינם רק מג' מוחין כי התפשטות של המוחין דקטנות בו"ק דז"א נשארין במקומם באופן שיורדין ג' אלקים דמוחין ביסוד וז"ס ביום הגמל את יצחק ודרז"ל שהוא סוד ה"ג מ"ל והענין שכבר בארנו איך ביסוד דז"א יש ח' גבורות וזהו ה"ג מ"ל כי ה"ג הם ח' גבורות שביסוד הנקרא מלכות. ואמנם הם נחלקות לשתי חלוקות ה' ג' כיצד ה"ג מנצפ"ך דגדלות וג' אלקים דקטנות הרי (שה') גבורות (הם) ה' וג' משתי הבחי' וזהו את יצחק כי יצחק הוא שורש הגבורות כמבואר. אמנם קשה איך אפשר שירדו שלשה מוחין ונשארו הו"ק במקומן כי הלא אלו מלובשים בנה"י דתבונה ואם כן איך ירדו שלשה פרקין עלאין דנה"י לתתא ונשארו ב"ש נה"י התחתונים למעלה וזהו אין השכל סובלו. והענין הוא כי הרי כבר בארנו שהיסוד דאמא מסתיים בחזה דז"א. והנה המוח דחכמה דז"א מתפשט בג"ס דז"א שהם קו ימין חח"ן ומוח בינה דז"א מתפשט בקו שמאל בג"ה ומוח דעת אינו עד"ז לפי שנ"ה דאמא הם סתומות ומתפשט המוח מלובש בתוכם בב' הקוין ימיני ושמאלי אך מוח דעת בא מלובש ביסוד דאמא. ואמנם עד מקום סיום יסוד דבינה בא הדעת הנ"ל מוגבל ומלובש בתוכו אך בהסתיים יסוד דבינה הוא נגלה ויוצא לחוץ ושם אין מי שיגבילנו ולזה הטעם מתפשטים ה"ח של הדעת לכל הגוף דז"א ומתפשטין בחג"ת נה"י כמבואר אצלינו כי אם יסוד הבינה היה ארוך גם הדעת שבו היה מתפשט דרך קו אמצעי ביושר כמו שאר הב' קוין. נמצא כי האמת הוא שג' מוחין עלאין אלו דאלקים דרישא הם המוחין המתפשטין בחג"ת נ"ה תוך נ"ה דאמא כולם נופלין למטה ביסוד כי כשנופלין נה"י דאמא ביסוד נופלין שלימים לא למחצה וכן גם המוחין שבתוכם נופלין אך דעת המתפשט בגופא בגלוי בו"ק אין מי שיגבילהו ולכן נשאר במקומו ואינו יורד עם השאר אל היסוד. ונמצא שכל המוחין שבחו"ב אפילו המתפשטים בו"ק הכל נופל וכן הדעת בחי' קיבוצו במקומו ברישא נופל אך בחי' התפשטות הדעת בו"ק נשאר שם תמיד ואפילו בזמן היות שם מוחין דגדלות. אמנם ז"ס עולם הפוך ראיתי עליונים למטה ותחתונים למעלה הנזכר ברב יהודה תלמידו של מר שמואל וסוד הדבר שכל האמוראים. הם מבחי' אלקים דקטנות ומי שהוא מאלקים דקטנות דרישא נופל הוא למטה ביסוד ומי שהוא מן התחתונים שהוא מהתפשטות ו"ק הוא למעלה והבן זה. ואמנם בחי' זו אינה נמצאת רק באלו המוחין דקטנות כי הם אלקים דינין והשורש שלהם שהם המוחין נכפין וצריך להורידם אל היסוד לכופם אבל הו"ק שאינם רק התפשטות שלהם א"צ להורידם וכמו שמצינו שבה"ח דגדלות יורדין ה"ח המגולין ביסוד וחוזרין ועולין למעלה כדי להגדיל ז"א כן עד"ז האלקים שבמקומות המגולים נופלין ביסוד וחוזרין ועולין עם החסדים הנ"ל וז"ס סולם מוצב ארצה שראה יעקב שהוא סוד היסוד הנקרא סולם מוצב שבו ראה אלקים עולין ויורדין בו על דרך הנ"ל. וז"ס אלקים ראיתי עולים מן הארץ הנזכר בשמואל וכבר הודעתיך לעיל איך יעקב ושמואל היו תחלה מסוד אלקים דקטנות גם אמרו ראיתי אלהים עולים באופן אחר והוא כי האשה בעלת אוב תמהה מאד ונחרד לבה על דבר זה. והענין כי עליית אלקים שהם בחינת התפשטות המגולה של אלקים אין ניכר בעלייתן כלל כי הם מתמתקים ע"י החסדים דגדלות אך החרדה שלה היה באופן אחר והוא כי הלא בארנו כי ע"י הורדת המוחין דגדלות מורידין ג' מוחין דקטנות לתתא ביסוד ואתכפיין תמן אז יורדין יותר למטה כנ"ל אמנם כשיש ח"ו רוגז בעולם מחמת פגם עבירות אז מסתלקים המוחין דגדלות שבו שהיו כופין המוחין דקטנות ואז עולין אלו האלקים למעלה ברישא דז"א ואז יש רוגז גדול ח"ו ולכן אמר שמואל למה הרגזתני לעלות שהיה מתיירא מן הדין וז"ש ראיתי אלקים עולים מן הארץ. ונחזור לענין דע כי בירידת מוחין דאלקים אל הגרון דז"א כבר בארנו זה בסוד חלום יוסף עם שר המשקים ושר האופים ושר הטבחים ועם פרעה כי כולם מסוד אלו האלקים ואלו הג' שרים הנ"ל הם הג' מוחין דאלקים ומקום חנייתן בקנה ובושט ובוורידין שבגרון וכן גרון גימטריא ג' אלקים עה"כ: