עמוד:Siddur Torah Ohr (Schulzinger Bros. 1940).pdf/18

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הדף הזה עבר הגהה

לדברי הכל מאחר שאין הקרע בשיעור הכנף עצמו. ואם לא נקרע ונפסק הכנף לגמרי מהטלית אלא נשאר מחובר במשהו מצדה למעלה משלש אצבעות לשוליה או מחובר בשוליה ברחוק ג' שלוש אצבעות מצדה לא נפסלה הציצית הראשונה ויחזור ויתפור הכנף עם הציצית להטלית בחוטי משי אבל אם נפסק לגמרי יש אומרים שנפסלה ציצית הראשונה וי"ח יש חולקין וי"א יש אומרים שאפי' אפילו חבור משהו אינו מועיל להכשיר הציצית הראשונה על ידי שיחזור ויתפור עד שיהיה מחובר כשיעור רוחב ג' שלוש אצבעות אזי כשרה אפילו בלא תפירה ויש לחוש לדבריהם במקום שאפשר וכל האצבעות הן ברוחב גודל ואם הציצית ארוכה יותר מי"ב שנים עשר גודלין צריך להיות הגדיל שהן הכריכות והקשרים יותר מד' ארבעה גודלין כי לכתחילה צריך להיות הגדיל שליש וענף ב' שני שלישים· אם נפסק אפי' אפילו חוט א' אחד מעיקרו דהיינו על הכנף או אפי' אפילו תוך הגדיל פסולה. אבל אם נפסק א' אחד מן הראשין היוצאין חוץ לגדיל כשרה אפי' אפילו נפסק לגמרי ואם נפסקו ב' שני ראשין אפי' אפילו יוצאים מצד אחד של הקשר אם לא דקדק בעת עשיית הציצית שיהיו ד' ארבעה ראשין עומדים לעולם מצד אחד פסולה אם לא נשתייר באחד מהם כדי עניבה וכל שכן אם אחד יוצא מצד זה ואחד מצד השני ואם נפסקו ג' שלושה ראשין פסול בכל ענין אפילו נשתייר בכל אחד מהן הרבה יותר מכדי עניבה וכן הדין אם נתפרקו החוטין משזירתן:

בכל יום כשמתעטף בהם קודם הברכה יעיין ויבדוק בחוטין אם הם כשרים ובפרט על הכנף והגדיל. גם צריך להפריד החוטין זה מזה קודם הברכה ואם נשתהה לבוא לבית הכנסת ובעוד שיבדוק או יפריד החוטין יתבטל מלהתפלל עם הציבור אין צריך לבדקן ולא להפרידן:

בשעת בדיקת הציצית יאמר זה:

֗(תהלים קד, א)

בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת־יְהֺוָה יְהֺוָה אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְאֹד הוֹד וְהָדָר לָבָֽשְׁתָּ: (ב)עֽוֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה נוֹטֶה שָׁמַֽיִם כַּיְרִיעָה:

בהתעטפו יכוין שציונו הקב"ה להתעטף בו כדי שנזכור כל מצותיו לעשותם שנאמר וראיתם אותו וזכרתם וגו':

העטיפה צריך להיות מעומד וגם הברכה צריך להיות מעומד לכתחילה וקודם שיתחיל להתעטף יברך:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֺוָה אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָֽׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּֽנוּ לְהִתְעַטֵּף בְּצִיצִית:

ויכסה ראשו ויתעטף כעטיפת ישמעאלים דהיינו שיכרוך הטלית עם הב' שתי כנפות של צד ימין סביב צוארו ויחזרנו לאחוריו דרך צד שמאל וב' שתי כנפות האחרים של צד שמאל יהיו דרך הפנים ונמצאו כל הד' ארבע ציצית מצד שמאל שתים לפניו ושתים לאחריו וצריך שיהא מעוטף מלפניו ומלאחריו עד החזה (ואין צריך לכסות ראשו עד פיו) ויעמוד כך מעוטף לפחות כדי הילוך ארבע אמות אחר הברכה ואח"כ אחר כך יפשילנו כמנהג המקום ומכל מקום מצוה להיות עטוף בטלית גדול כל זמן התפלה שיכסה בו ראשו וגופו מלפניו ומלאחריו סביב הזרועות שיהא מונח צד ימין על שמאל. וטוב יותר להשליך כנף הא' אחד של ימין על כתף שמאל לאחריו ונמצא כולו מעוטף בו עטיפה גמורה כעטיפת הישמעאלים קצת:

ובשעת עטיפת הטלית גדול יאמר זה·

(תהלים לו, ח)

מַה־יָּקָר חַסְדְּךָ אֱלֹהִים וּבְנֵי אָדָם בְּצֵל כְּנָפֶֽיךָ יֶחֱסָיוּן: (ט)יִרְוְיֻן מִדֶּֽשֶׁן בֵּיתֶֽךָ וְנַֽחַל עֲדָנֶֽיךָ תַשְׁקֵם: (י)כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה־אוֹר: (יא)מְשֹׁךְ חַסְדְּךָ לְיֹדְעֶֽיךָ וְצִדְקָתְךָ לְיִשְׁרֵי־לֵב:

וכן בטליתות קטנים שלנו אם רוצה לברך עליו טוב שיניחנו רחבו לקומתו ויתעטף בו כנזכר לעיל כדי לברך להתעטף ויעמוד כך מעוטף לפחות כדי הילוך ד' ארבע אמות ואח"כ אחר כך ימשכנו מעל