גם לקט הצבי, אשר לפני העברים הביא, וסדר הקינות, המה לאות, כי הוא איש תבונות, וידיו אמונות, והנה עתה גם על סדר התפלה ידו הדה. ויעמוס על שכמו זאת העבודה, להישיר לשון עלגים, ולהשבית סיגים, ולבו עָר, ברוח משפט וברוח בָעַר, על כל הנותר בשגיון, מבעלי לשון והגיון, חכמי לב אשר קדמוהו, כי רב מאוד מעשהו, לשום דבר דבור על אפניו, ככל הלכותיו ועניניו, הסר משם כל נקוד, אשר בכבלי הלשון איננו עקוד, ובכל זאת לא ישען על תכמתו, על שכלו ועל תבונתו, לשנות נוסחא או מלה, בכל סדר התפלה, מדאגה פן ישלח ידו בקדושים, במטבע אשר טבעו חכמי חרשים, לכן לא ישפוט למראה עיניו, וכאשר ידמו רעיוניו, עד ימצא כרבריו הנכוחים והטובים, הנם בכתובים, או בדפוסים מדויקים, והמה עתיקים, ונם שגדולי עולם אשר קדמוהו, אחזו בענין ההוא, ולא הרפוהו, אז יאמר מצאתי לי אונים, ויתדים נאמנים, לדובב שפתי ישנים, גם בעקבות אבודרהם זצ״ל ידרך, ומנהגים שונים יערך, ופרושים נכונים, דברים כנים, ויבאר כל חמורה, בשפה ברורה, וכראותי כי טוב פעלו, אמרתי נוצר תאנה יאכל פרי עמלו, יישר כחו וחילו אף ידי תכון עמו, נגדה נא לכל עמו, כי טוב טעמו, כבוד מלאכתו אספרה, ותהלתה אבשרה, כי בסדורו המסלה סקלה, והמתפללים מתוכו לא ישימו תְהִלה לתָהלה, מדרכי שפה נכונה לא ימוטו, וממוקשי לשון ימלטו, דבריהם יורצו, כאשר לקדוש ישראל יעריצו, ותפלתם תקובל ברצון, כזבחי בקר וצאן, וכחלב כרים, עד כי נכון יהיה בית ה' בראש כל ההרים, בבי״א.
כ״ד הכותב לכבוד ה׳ ולכבוד דורשיו והחותם פה קאלמאר יום עש״ק פ׳ בראשית תרכ״ד לפ״ק. הק׳ שלמה זאב בן כ״ה ראובן משה קליין זצ"ל רדקס״ט דג״ע רהיין ואגפי.
